Need For Speed – פרק 8
-נואליה-
צלצול ממכשיר הנייד שלי מקיץ את שנתי הטרופת חלומות, לא הפסקתי לחלום על אותו הלילה שהרס את חיי.
׳חלום…׳ גיחכתי לעצמי, הסיוט הכי גדול שאי פעם נברא.
הרמתי את מכשיר הנייד שלי הזרוק לצידי במיטה, מסתכלת על הסיבה שבגללה התעוררתי מההתחלה.
הבטתי על מסך האייפון הלבן שלי, על הצג מעל התמונה שלי, הופיעה הודעה חדשה ממספר לא מזוהה.
החלקתי את אצבעי על גבי המסך החלק, נכנסת אל ההודעה החדשה.
-היי נואל זה ויקטור, יש היום מסיבה אצלי במוסך, את יודעת איך להגיע או לשלוח מישהו שיאסוף אותך?-
עיניי רצו שוב ושוב על המילים, מסיבה?
למה לעזאזל שהוא יזמין אותי למסיבה?
ואיך הוא השיג את המספר שלי?
כל השאלות האלה, נערמות לערמה גדולה בתוך מוחי, דווקא אותי?
משהו בי סירב להזמנה בכל תוקף, אם אותו אחד מהיום מוקדם כל כך בבוקר יהיה שם?
אבל חלק אחר שבי, רצה להסכים להזמנה, לשכוח קצת את החיים שלי, להנות, בפעם הראשונה שבחיי ההרוסים מאז המקרה.
וויקטור יהיה שם, אין לי מה לפחד.
-אגיע לבד:)- הקלדתי במהירות את ההודעה, לוחצת על מקש ׳שלח׳ במהירות לפני שאתחרט ואמחק אותה.
ההודעה נשלחה.
–
הבטתי על המראה הגדולה התלויה על קיר חדרי הרחב, בחנתי את השתקפותי.
שמלת מיני צמודה ושחורה עיטרה את גופי הרזה, עקבים שחורים וגבוהים עיטרו את רגליי.
איפור עדין עיטר את פניי הבהירות, הרמתי את האודם מעל שידת האיפור, מורחת על שפתיי העבות את הצבע האדום השובר את הופעתי השחורה.
שיערי הבלונדיני החלק והארוך פזור וגולש על כתפיי.
לקחתי תיק ערב שחור פשוט ותואם, שמה בו מספיק כסף למוניות הלוך וחזור אל המסיבה של ויקטור.
הכנסתי לתוך התיק בנוסף תרסיס פלפל, על כל מקרה שלא יבוא…
הלב פעם בחוזקה בתוכי, מי חשב שאני אלך למסיבה בשכונה הכי מסוכנת בניו-יורק, אל השכונה שבה כמעט נאנסתי הבוקר…
–
עמדתי מחוץ למוסך, כל כך הרבה בחורות לבושות בצורה כל כך חושפנית, שמלת המיני הצמודה שלי נראתה לידם כמו שמלה ארוכה.
כמעט רובן היו כמעט לבושות, בבגדים צמודים וחושפניים.
נכנסתי אל תוך המוסך הרחב, המון רכבים משודרגים חנויים מסביב, המון אנשים, ובחורות זנותיות שקירקו מסביבם.
תחושה מוזרה מיד מילאה אותי, אני לא שייכת לפה, אני לא שייכת למקום הזה.
לא לקח לי הרבה זמן לזהות אותו, העיניים הכחולות בהירות כמו קרח שלו הבריקו מרחוק.
החיוך שעל הפנים שלו, ניראה כל כך שמח.
״היי, נואל״ קול מוכר נשמע מאחוריי, הסתובבתי אחורנית, ויקטור עמד מולי, בחורה עומדת לצידו מחזיקה בכוס אלכוהול מלאה.
חייכתי לעברו, הוא חיבק אותי חיבוק קצרצר, ״שמח שיכולת להגיע״ אמר וחייך לעברי חיוך ישר ויפה, הוא לבש מכנס שחור, וגופייה לבנה צמודה שהבליטה כל שריר שבגופו.
״השתדלתי להגיע״ חייכתי בחזרה לעברו, מסיטה מעל פניי קווצת שערות בלונדיניות אל מאחורי אוזניי.
״תכירי, זאת אלכסה״ הציג את הבחורה שעמדה לידו, מבין כל הבחורות שמסביב, היא הייתה לבושה כמעט הכי צנוע.
שמלת מיני כחולה שכיסתה את רוב פלג גופה העליון, ועקבים גבוהים בצבע בז בהיר.
״נעים מאוד״ חייכה לעברי, מעבירה יד בשערה השחור פחם.
״נואליה״ חייכתי לעברה את אותו החיוך הישר.
״בואי״ אמר ויקטור והתקדם דרך קהל האנשים שמילא את המקום, אלכסה עקבה אחריו, התקדמתי אחריהם.
אני כל כך לא מתאימה למקום הזה, לפחות אני מכירה פה מישהו, כך שאני לא לגמרי לבד כאן.
הם התקדמו אל עבר שון, דבריו מהיום בבוקר חלפו בראשי, כל כך התביישתי לראות אותו עכשיו.
במיוחד אחרי שהזהיר אותי לא להתקרב לאזור הזה יותר, שאני לא מתאימה לפה.
עיניו הכחולות בהירות כמו קרח פגשו בעיניי, הוא ניראה מבולבל לכמה רגעים.
״ויקטור״ חייך אל עבר ויקטור ואמר לו שלום בחיבוק גברי, ״אלכסה״ חייך אל עבר הבחורה וחיבק אותה, אלכסה נראתה שמחה מאוד לחבק אותו ולהיות צמודה לגופו השרירי.
הוא התעלם לגמרי מהקיום שלי, כאילו לא הייתי פה.
״משהו לשתות?״ הציע לי ויקטור בחיוך מתנצל, אין ספק שלא היה לו נעים בגלל ההתנהגות של שון.
״לא תודה״ חייכתי לעברו, אלכסה התיישבה על ספה רחבה שניצבה לצד הקיר, ״בואי״ חייכה לעברי וסימנה לי להתיישב לידה.
התיישבתי לידה על ספת העור השחורה.
תגובות (8)
תמשיכיייי!!!!
ובוקר טוב :)
בוקר טוב! ותמשיכי (:
בוקר טוב :) תמשיכיי
תמשיכי :)
בוקר טוב תמשיכי
בוקר טוב !!
סיפור מושלם !! תמשיכייייייי
זה פשוט מושלםםםםםםםםםם
תמשיכייייי
תמשיכי