אני קיימת?
אתה מוכן לעשות לי טובה,
ולהגיד לי אם אני קיימת?
את מוכנה לספר לי,
האם את בכלל רואה אותי?
נמאס לי להתהות.
נמאס לי שלא רואים אותי.
נמאס לי שאני צריך להזכיר לכולם מי אני.
נמאס לי להיות פחות מאשליה.
אז פשוט תענו לי,
אתם חושבים עליי בכלל?
ואל תשקרו לי,
כי אני במרחק שקר אחד מהקצה.
האם אני קיימת?
ואם כן,
אז לכמה זמן שאני אחזיק מעמד?
תגובות (6)
1) אוקיי, אני רצינית. השיר הזה פשוט… ירה חץ כזה, למקום המעצבן הזה שקוראים לו :"לב" והעביר בו צומת של סדקים. זה הראה לי באמת איפה אני נמצאת ועד כמה הקצה קרוב.
2) השיר ממש יפה, אני מודה, הוא אישית גרם לי להרגיש משהו ויש מעט כאלו שאכן גורמים לי להרגיש ככה.
3) אני ממש מקווה שאת לא מרגישה כך באמת! ועוד יותר-אם תרצי עזרה, תמיד תכולי ליצור עימי קשר.
<3
אלין
כן, את קיימת.
וואו, אני לא יכולה להפסיק לקרוא קטעים שלך *-*
את כותבת מדהים!
מי את?
אני לא אוהב לשקר אז בדרך כלל אני לא אומר כלום אבל הפעם זה נראה לי הזוי… את רוצה שישמו לב אליך?! למה לך? הרי כשאף אחד לא רואה אותך אתה יכול לעשות הכול (מניסיון) אתה יכול לשבת איפה שאתה רוצה להתלבש איך שאת רוצה לישון מתי שאת רוצה ובקיצור לעשות ככול העולה על רוחך.
מה רע בזה? עכשיו את תעני שאת רוצה להיות עם אחרים שישמו לב אליך כדי להיות חלק מהחברה או משהו כזה… כלומר חלק מהחברה שלא שמה עליך אותה חברה שנותנת לך לשקוע בכזו מרה שחורה (קרי: עצב) למה את רוצה להיות איתם?!
כולם רואים אותך, השאלה האמתית, היא האם את רואה שהם רואים אותך?
את יודעת מי החברים האמתיים שלך, מלבדם את לא צריכה אף אחד אחר.
בכול אופן, התעלית על עצמך!
השיר מאוד יפה.
את באמת מרגישה כך? אם כן, ואני מקווה שלא, אז תדעי לך שאת קיימת. את חשובה. תאמיני לי. אם לא היית קיימת, אם לא היו רואים אותך, לא משנה איפה, אז החיים שלך היו שונים. החברה זה לא דבר חשוב כל כך בחיים שלנו. אנחנו צריכים ללמוד לחיות לפעמים עם לפעמים בלי, אבל מה שחשוב, זה המשפחה. המשפחה שתגן עלייך ותראה אותך ותאהב אותך כמו שאת (ברוב המקרים).
הכתיבה מאוד יפה, את פשוט כותבת מדהים.