לוט בערפל
העבר נעלם, לוט בערפל,
העתיד אפוף אפלת מסתורין,
הזמן נסער, גועש ומתערבל ,
ההווה הינו רק לכמה רגעים.
גלים מתנחשלים בים רפאים,
במצולה בלי תחתית הרגע נבלע,
האינסוף משתרע לאחור ולפנים,
צף העכשיו ושוקע, שוב לתוך אפלה.
כול רגע בעתו יורד אל טמיון,
העבר לא נזכר, העתיד הוא דמיון.
חושך חובק ואופף את הכול,
הזמן טובע במעמקי השחור והשאול.
מחפש להדהד בתוך ריק בלי גבולות,
נסחף על זרמי האוויר בארץ נשייה,
למה ישווה כאן לרגע להיות?
כלום לא יהיה וכלום לא היה.
תגובות (10)
ואוו, אני ממש אוהבת שאתה כותב ככה. אני לא יודעת להגדיר את זה.. אבל זה מצוין. הכל.
אהבתי את ההסבר שכתבת למטה (זה חכם xo)
תודה : )
אני שונאת שאתה כותב ככה.(לא באמת)
לא רק שאתה כותב ממש טוב, והכול בשפה גבוהה עם רעיונות נשגבים.
אתה גם מסביר למה התכוונת.
וחוץ מלצור אצלי בלבול, עד שאני מצליחה להחליט על מה כתבתה את השיר אתה כותב הסבר יותר מסובך ולא מובן מהשיר.
תמשיך לכתוב ככה כי זה מעולה.
וחוץ מזה שאולי יזוזו לי כמה ברגים במוח כשאני ינסה להבין על מה כתבת
ואתה יכול להסביר לי את עניין הדרוג?)
למה את מתכוונת "להסביר את עניין הדירוג?" איזה דירוג?
עם הלבבות
זה כדי להביע את הערכת לגבי הסיפור. אם להערכתך הוא "לא משהו", אז את יכולה להביע את זה בדירוגו "לא משהו" (לב אחד). לעומת זאת, אם מצא הסיפור חן בעייניך ואת חושבת שהוא "מדהים", דרגי אותו ב"מדהים" (חמישה לבבות). וכמובן, הדירוגים 2-4 לבבות נעים בין "לא משהו" לבין "מדהים".
זה ממש יפה :)
הרוב מתחרז פיקס, השפה גבוהה (הרי למה שלא תהיה אצלך… :) ), הניסוחים שונים.
מה אני אגיד פוצי? אתה אחלה מחבר!
אני אוהבת את זה שהכנסת (גם ב"כמו חרס") כל מיני מטאפורות מפיסיקה
לא שאני גאונה גדולה בפיסיקה, אבל זה מוסיף מאוד לשיר, וחוץ מהמסר הטעון (והמדכא יש לציין) גם מעשיר את הידע שלי בפיסיקה .
מעריצה את הכתיבה שלך
שמח על העידוד.
נ.ב. תודה