The secret sister of Harry Styles פרק 12!!

פרק 12:
נקודת המבט של יובל:
סתמתי את פי מיד אחרי שצעקתי עליו. הסתובבתי והתחלתי ללכת ממנו במהירות אך הוא טפש בידי ולא נתן לי לזוז.
"תעזוב אותי דפוק אחד!!!!" צעקתי עליו
"מה אמרת עכשיו?" שאל בפנים אטומות
"שאתה דפוק ותעזוב אותי! אין לך שום זכות להחזיק אותי" אמרתי וניסיתי ללכת אך לא השתחררתי מאחיזתו.
"לפני זה ! תפסיקי לדבר שטויות! את יודעת למה אני מתכוון!!!!" הרים את קולו במעט.
"לא אמרתי כלום עכשיו תעזוב אותי!" אמרתי בכעס ודרכתי על אצבעו השבורה ברגלו. הוא כמובן מייד עזב מאחיזתי ועשה קולות מוזרים כמו "יא יא יא יא !! וווש ווש וווש!!! גררררררר" אני חייבת להגיד זה פשוט מטריד! איזה מן בן אדם עושה קולות כאלו כשכואב לו??! בן אדם לא שפוי כנראה, מה שאומר שאני לא אמורה להיות כל כך מופתעת שליאם עושה את הקולות האלה.
אני חייבת להתנער מהמחשבות האלה – אני צריכה ללכת כמה שיותר מהר לחדר שלי- לשם הוא איננו יכול להכנס.
עליתי במהירות לחדרי אך לא היה לי את המפתח! לעזאזל איתך הארי!!
אוףף לאן אני עוד יכולה ללכת?!?!
"אלי!!!" צעקתי בטעות- זאת הייתה אמורה להיות מחשבה. פאדיחה. רצתי במהירות לחדר של אלי ולו ודפקתי רבות על הדלת עד שהם טרחו סוף סוף לפתוח אותה.
"מה את רו-" לואי פתח את הדלת אך התפרצתי פנימה בסערה
"אוקי…" שמעתי אותו ממלמל וסוגר את הדלת.
"לו, איפה אלי?" שאלתי
"במקלחת" אמר "אבל תשארי פה עד שהיא תצא.. דרך אגב, למה את כל כך לחוצה?" שאל כלא מבין
"אוקי לפני שאני מסבירה- הכי חשוב, אבל הכי חשוב אל תתן לליאם להיכנס לפה ואם כן אל תגיד לו שאני פה! בבקשה לו!" אמרתי וכאילו שהשטן היה ליידי באותו הרגע נשמעה דפיקה בדלת.
"מי זה?" לואי שאל עדיין לא מבין מה אני רוצה ממנו.
"ליאם" אמר הקול ועיני נפערו לרווחה. עשיתי ללואי בשפת הסימנים 'בבקשה אל תגיד לו שאני פה!' אמרתי והוא עשה לי תנוע של היד להתחבא. נתתי לו נשיקה באוויר כאות תודה.
עשיתי לו עם הידים 'אין לי איפה להתחבא!!!' והוא לא ענה. הוא פשוט בא ודחף אותי לתוך החדר אמבטיה שלו ושל אלינור וסגר את הדלת
"מה מי פ-" אלי הציצה מהווילון וסתמתי לה את הפה מייד.
עשיתי לה תנועה 'שקטטטט תהיי בשקט- אני לא פה!!' אמרתי לה . היא הנהנה אך לא כל כך הבינה מה אני רוצה ממנה- ובאותו הזמן הקשבתי לשיחה של לואי וליאם.
'לואי ראית את אנג'ל?' שאל ליאם
'לא למה?' שאל לואי כאילו כלא מבין- הוא לא כל כך טוב בזה… זהו אני רשמית מתגלה אם ף אחד לא יציל אותי
'אתה בטוח?' שאל קולו של ליאם ובתוך קולו שמעתי חוסר אמונה. בבקשה אלוהים שמישהו יציל אותי!
פתאום אלי דחפה אותי ועשתה לי 'ששש' עם היד
היא פתחה את הדלת של האמבטיה ושאלה את לואי
"לו מי פה?"
"ליאם שואל אותי איפה אנג'ל" אמר לה
" אנג'ל? היא לא עדיין בחדר אוכל?" שאלה אלי
"לא" אמר ליאם
"לפי מה שאני מכירה אותה היא הלכה בטח לים- זה המקום היחיד שמרגיע אותה אבל למה היא צריכה להרגע?"
"כלום לא משנה, סיפור ארוך.. תודה בכל מקרה" אמר ליאם ויצא מהחדר
"תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה!!!!!!!! אני כל כך אוהבת אתכם!!!!!!" אמרתי וחיבקתי אל לו ואלינור שמתקשה להשאיר את המגבת עליה.
" אני חושב שאחרי שהצלנו לך תתחת מגיע לנו הסברים" אמר לואי
"לו, בגללך כמעט גילו אותי!" אמרתי לו
"ובגללתי את התחבאת בשירותים ככה שגם הצלתי אותך ולכן אני ניטראלי.." אמר וחייך
"שונאת כשאתה צודק" אמרתי והעפתי את שיערי מפני בנשיפה..
"בסדר- אני וליאם רבנו ואני לא רוצה להקרב אליו- אני לא רוצה שהוא יתחיל לשאול שאלות ולנסות להוציא ממני דברים" אמרתי
"איזה דברים הוא צריך להוציא ממך, מה הוא חוקר במשטרה?" שאל לואי בגיחוך
"לואי אני רצינית!" אמרתי לו בנוקשה
"בסדר בסדר, מצטער" אמר והרים ידיים
"סתם דברים, אני לא יודעת מה הוא רצה ממני- אבל אני לא רוצה להתקרב אליו בגלל זה אני צריכה שמישהו מכם יהיה לידי כל היום, היום … אני יכולה לבקש את זה מכם,או ללכת לנייל?" שאלתי אותם
"לכי לנייל " לואי אמר אחרי שנייה
"תודה רבה לו, אני מעריכה את עזרתך הרבה" אמרתי לו בעצבנות ויצאתי מהחדר במהירות- לחדר של נייל
דפקתי על הדלת בחוזקה "מי זה?!?!?" קולו של ליאם בקע מהחדר ורצתי לצד השני של המסדרון שמעתי את הדלת נסגרת ונשמתי לברכה. לקחתי את הטלפון מהר- עשיתי 'מספר פרטי' וחייגתי לנייל
"הלו?" קולו של ליאם בקע מהטלפון- שיט! הוא בכל מקום!! מה אני יעשה?!?
"הלו?" הוא שאל שנית- סתמתי את אפי כדי שלא יזהה אותי ודיברתי
"אני מדברת עם נייל?" שאלתי
"אמ… לא" ענה
"אז אם מי אני מדברת?" שאלתי
"עם ליאם" אמר
"איזה ליאם?" שאלתי שוב
"ליאם פיין" אמר – מה עוד יש לי לעשות?!?!?1
"עאעאעאעאעאעאעאע אני לא מאמינה שאני מדברת איתך ליאם!!!!!!! אני חולה עליך!! אוהבת אותך בנשמה!!!!!!!! אולי נתחתןןן?!?!?! אני יכולה לפגוש את כולם?!?! אני מאוהבת בך!!!!!!!!!!!" צרחתי כמו איזה משוגעת- איך זה כזה מגעיל..
הוא ניתק מייד- תודה לאל..
מה אני יעשה עכשיו?!?! איך אני יכנס לחדר?!?! והינה כאילו דיברתי לאלוהים צץ לי רעיון ברגע שראיתי את עגלת הסדרנים והבגגדים של " שירות חדרים"
עשיתי מייד גולגול והתלבשתי בבגדים, הסתכלתי במראה שאי אפשר לזהות אותי, לקחתי את העגלה והלכתי לחדר של נייל.
"שירות חדרים" אמרתי בקול צפצפני
"מייד" ליאם אמר ופתח את הדלת "שלום, אני יכול לעזור לך?" שאל
"כן- אני צריכה לנקות את החדר שלכם עכשיו צא בבקשה" אמרתי לו ,נכנסתי עם העגלה,דחפתי אותו החוצה(בנימוס) וסגרתי את הדלת
"תפתחי!! חבר שלי ש-" הוא לא הספיק לסים את המשפט
"אין פה אף אחד – אני יפתח עוד חצי שעה" אמרתי
"איזה שירות" משעתי אותו ממלמל מבחוץ בכעס ולאחר מכן שמעתי צעדים מתרחקים.
באותו הרגע נייל יצא מהמקלחת עם מגבת שעוטפת את המותניים שלו ועוד מגבת שהתשמש בה כדי לנגב את שיערו
"סליחה, אני דיי צריך להתלבש" אמר מופתע ומובך כשראה אותי
"אתה יכול להתלבש גם כשאני כאן" אמרתי עדין בקול צפצפני
"אמממ… את בטוחה?" שאל בחשש ובלא נוחות
"נייל מפגר אחד זאת אני" אמרתי בקולי הרגיל והורדתי את הבגדים המגעילים האלה.
"ואוו, זה היה מוזר… למה את לבושה ככה?" שאל אותי מופתע וקצת מזועזע מהמראה שלי- וכן, המראה שלי נורא…
"כי אני צריכה להתחמק מליאם- סיפור ארוך, ויש לי בקשה" אמרתי לו והוא נראה עדיין מזועזע אך מקשיב
"אוקי…" אמר
"אני צריכה שנהיה אחד ליד השנייה כל היום-אל תעזוב אותי לרגע לבד- בבקשה!" אמרתי לו עם דמעות בעיניי- לא אכפת לי שליאם יכעס עליי או יעשה לי כל מיני דברים , אבל הוא יודע את הסוד שלי ושל הארי, וזה מה שהכי מפחיד אותי…