לא משנה מה-11

מאוחר יותר,נפגשו סמנתה וקייל,שוב.
קייל עדיין התלבט מאוד האם לספר לה על מצבו הבריאותי,שהולך ומתדרדר.
בקרוב מאוד,הלב שלו לא יוכל לעמוד בנטל והוא יזדקק לאישפוז ואולי גם ניתוח.
בעוד,סיפור האהבה בניהם הולך ומתפתח.
האהבה פורחת.
לאחר,שליווה אותה לביתה,שכב קייל על מיטה שלו.
הוא ממשיך לשכוח לקחת את הכדורים שלו.יום אחר יום.
מרגיש לפתע כאב חד מאוד מפלח את ליבו לשניים.
קצב הלב שלו,לא סדיר.
הוא מתנשם.
״לא.״הוא אמר,״רועד..״אלוהים.אל תהרוג אותי עכשיו..״
שכן,הוא בחור צעיר.כל חייו עדיין לפניו.
דקות מספר לאחר מיכן.הוא נעמד ליד המראה במקלחת.מסדיר נשימות.
נוטל את הכדורים עם כוס מיים.
בתקווה,שהכדורים יסדירו את זרימת הדם בעורקים שלו. בפעם הבאה,הוא עלול לאבד את ההכרה. או,למות מדום לב.
כן.הוא חייב לספר לסאם שהוא חולה לב.
מבלה,שעות במחשבות.על העתיד.הווה.
אחריי,אחר צהריים של כאבי תופת וקוצר נשימה.
דמעות,זלגו מעיניו של קייל.
כו,הוא יודע כי פגע בה כבר.זה יכול להיות יותר מידיי.
רגשות אשמה הציפו אותו.
כשהוא חושב על סמנתה ללא הרף.
הוא אוהב אותה.
כן,הוא אוהב אותה יותר מהחיים עצמם.
ותמיד יהיה מוכן לגונן עליה מכל דבר.אפילו מעצמו.
המוות,שתמיד היה בצילו,אינו מפחיד אותו כלל.
הוא מעדיף למות ולא לפגוע בה.