סוכר וקפאין
אני חושבת שהסיבה היחידה שבגללה
אני עדיין מתפקדת,
היא הקפאין והסוכר בדמי.
בלעדיהם, כבר הייתי מתמוטטת מזמן.
הרי לישון,
זאת לא אופציה בשבילי.
נכון, העולם נורא, אך החלומות גרועים יותר.
אני מפחדת לעצום את העיניים,
בגלל שהשדים עוקבים אחריי גם אל החלומות.
ההבדל היחיד הוא,
שבחלומות, אין דבר שיעצור אותם.
הם יכולים לעשות הכול.
בעוד במציאות, האמצעים שלהם מוגבלים יותר.
הדבר המצחיק הוא,
שאני לא יכולה שלא לחכות לרגע בו אקרוס.
לרגע בו לא אוכל להשאיר את העינים פקוחות יותר.
תגובות (4)
וואו. פשוט וואו.
זה מושלם למעט דבר אחד קטנטן – כתבת לכחות, וכותבים לחכות…
אבל חוץ מזה, זה באמת מושלם.
אהבתי. כל כך אהבתי.
-5-
ממש יפה :)
(וגם אני מפחדת לישון -0- )
אהבתי מאוד :)
זה נחמד, לדעתי זה היה יותר סוחף אם היית עושה מזה סיפור, ולא כמה משפטים. אני יכולה להזדהות עם הקטע, אהבתי את המשפט האחרון, הוא מתוחכם. אהבתי, אין ספק, אך זה היה נחמד אם היית מנסה לעשות מזה סיפור, לא בהמשכים.
חוץ מזה, מקסים.
אהבתי (:
^רשמת צחיק