דמדומי האלים פרק 23

~אנדרו~ עמוד של אש הפיע במרכז המעגל והאדס הגיח. הוא נעץ מבט זועם באליסה."אתם מכירים את כללי המוות" אמר האדס. "מי שבורח מהשאול חוזר לשדות הענישה" האדס התקדם לעבר אליסה אבל חסמתי אותו."ומה עם הייזל" הכרתי את הסיפור עליה. היא הייתה חצויה שבכלל חיה במלחמת העולם הראשונה אבל היא מתה וניקו החזיר אותה לחיים."תיהיתי לגביה בעצמי" אמר האדס."אולי כי היא הייתה ביתי אבל אליסה היא בת פוסידון ולכן לא אחוס עליה". ואז עמוד של מים התגשם ופוסידון יצא ממנו והתקדם לעבר האדס במבט זועם."הנח לה לנפשה" אמר פוסידון."ממתי אתה מתערב בעניני המוות פוסידון" שאל האדס."אם אתה לא רוצה שהמים יציפו את השאול הנח לה לנפשה" אמר פוסידון."בסדר" אמר האדס."אבל בפעם הבאה אין רחמים" האדס נעלם בעמוד של אש. פוסידון נעלם בעמוד של מים והמחנה התפזר כל אחד לביתן שלו חוץ ממני ומאליסה. הלכנו לכיוון הביתן של אליסה. בדרך אליסה עשתה משהו שלא ציפיתי לו. היא נישקה אותי על הלחי."זה על שהצלת את חיי" אמרה אליסה. הגענו לביתן שלה והיא הלכה לישון אז נכנסתי לביתן שלי ונרדמתי