שובה של אנבת פרק 26

סליחה שהפרק קצר בלי נדר אני יעלה היום עוד פרק.

בפרק הקודם:
חשבתי על דברי שוב ושוב אך לא מצאתי בהם שום פגם.
דמעות של שנאה יצאוו מעיני לאדם הזה.
לא אכפת לי מה גרובר אמר אני יהרוג אותו.
"אני יהרוג אותו"אמרתי לחלל האוויר………………….

הפרק:
הלכתי לביתן שלי,כשהשמש כבר התחילה לזרוח.
לקחתי תרמיל והכנסתי בו בגדים אוכל ושתייה שהיו לי בביתן.
והתכוונתי לצאת ולמצוא דרך לדעת את השם של האדם הזה שאיים על אנבת,והתחיל את כל זה.
כתבתי מכתב בזריזות למי שיחפש אותי.
ויצאתי מהביתן התקדמתי במהירות ובשקט לכיוון היציאה אבל הרגשתי שאני חייב לעשות משהו,אני חייב ללכת לראות את אנבת בפעם האחרונה לפני שיקברו אותה.
שיניתי את כיווני לקראת המרפאה ששם נמצא יש חדר שבו נמצאים המתים לפני שקוברים אותם.
הגעתי למרפאה והצצתי מבעד לדלת כדי לראות אם יש שם מישהו,לא היה שם אף אחד תודה לאל.
נכנסתי לחדר המתים וראיתי את אנבת,כאשר ראיתי אותה נישמתי נעתקה.
לא זיהיתי אותה היא נראתה כל כך חיוורת,כל כך חסרת חיים,כמו בובה על חוטים,בגלל שהגוף שלה היה רפוי כל כך.
לקחתי את ידה הקרה כקרח והצמדתי אותם ללחיי,והתחלתי לבכות לתוך ידיה.
ומבלי לשים לב מלמלתי לה:"למה את מתה", "למה עשית את זה לעצמך".
לבסוף נרגעתי. נשקתי לכף ידה ואמרתי לה:"אל תדאגי אני ימצא את האדם שהתחיל עם כל זה ואני יהרוג אותו."פניתי ללכת אבל פתאום שמעתי קול שממלמל:"פרס…י"
הסתובבתי וראיתי שזאת, לא זה לא יכול להיות זאת הייתה……. "אנבת………."