על אהבה, סמים, ואלכוהול.. פרק 2
פרק 2:
"נואל", אמרתי בחיוך, "היי אריה", הוא אמר בלחיים סמוקות ומבט מושפל, "מי זה הבחור הרציני בחליפה?", הוא הרים את עינייו חזרה ונמנע מלהביט בי.
**פאוז קטן, היי חברים, כאן אריה, אני רוצה להסביר לכן את היחסים ביני לבין נואל, זה ממש מסובך! אז תשדלו לעקוב אחריי. נואל הוא החבר הכי טוב שלי,ונכון, לפעמים יש ביננו קטעים מביכים ורומנטיים כאלה, כמו הקטע פה למעלה, אבל זה ממש לא ככה! ממש לא! אני כל כך לא מאוהבת בו! ממש לא! הוא כמו האח הגדול שאף פעם לא היה לי, תמיד שזה קורה לנו (הקטעים מביכים והרומנטיים האלו) אנחנו פשוט ממשיכים הלאה, כאילו זה מעולם לא היה ולא נברא. זהו, עכשיו אפשר להמשיך בסיפור**
"סמית', נעים להכיר, ואתה אני מנחש נואל?" השיב מר סמית' בכעס
נואל גיחך לעבר סמית', "ובכן ניחשת נכון", הוא חיכה את טון דיבורו של סמית' ואני פרצתי בצחוק, "הנה הצחוק שאני אוהב", הוסיף נואל, ניגש אליי וחיבק אותי חיבוק דוב, חיבוק חם ואוהב.
"ובכן היכן היינו לפני שהנער גס הרוח הזה התפרץ פנימה?", שאלה האחות ברטה שהאדימה מרוב כעס.
"כן כן", מר סמית' כיחכך בגרונו, "מי, אם לא את, העלמה סויר, שלח את קורות חייך?"
נואל שיפשף את שערו והישתעל קצרות, "יכול להיות שבטעות.. לחצתי שלח על מה שכתבת..אני מיתכוון לקורות חיים שתיכננת לשלוח.."
"מה?! השתגעת?!", צרחתי עליו
"חשבתי שאת רוצה ללכת לשם!"
"כמובן שאני רוצה! אבל מה עם אחיי? אתה חושב שאני יכולה פשוט לעזוב אותם?! לעזוב אותך?!"
"רציתי שתהיי מאושרת..", הוא אמר בחוסר אונים
מר סמית' הסתכל עלינו וגילגל את עיניו, "דרמת נעורים הלא כן?", גיחך לעברנו, וכשראה את פני הרציניות הרצין גם הוא והמשיך בדבריו, "ובכן, את יודעת מה העלמה סויר? נעשה כך, אני משאיר לך פה את פרטיי, הלימודים יחלו בעוד כשבוע, החזירי לי תשובה בעוד יומיים, במקרה של סירוב קבלת המלגה נעביר אותה למועמד/ת אחר/ת, האם זה בסדר מבחינתך?"
"מעולה אדוני", עניתי שעיניי נעוצות בנואל.
"אם כך, אצא לדרכי, להתראות העלמה סויר", קרץ לעברי
"להית' איש מימיי הביניים", נואל נופף בידו לעבר סמית', לא יכולתי שלא להחניק ציחקוק, זרועותיו ניכרכו סביבי, "שברתי אותך!", אמר בעוקצנות.
הו נואל, מה אני יעשה איתך?
תגובות (4)
תמשיכיץ
מדהים תמשיכי במהרה❤️
תמשיכי :)
גרמת לי להסתקרן, אז אני מקווה שתמשיכי בקרוב