שתיים זה תמיד ביחד-פרק 19:

לפתע, היא הסתובבה לצד שלי וחזרה שוב לצד השני, אחר כך חזרה אליי ואז שוב לצד השני. צחקתי בשקט ולחשתי לה "אני לא אפריע לך…לילה טוב ליהי" ונתתי לה נשיקה במצח.
קמתי מהמיטה שלה והלכתי אל החלון. העפתי בה מבט אחרון וקפצתי למטה. התקדמתי אל החצד הקדמית של הבית, דני ראתה אותי וישר רצה אליי.
"נו…מה היא אמרה לך? היא צעקה? הזמינה משטרה?" היא השפילה מבט,מפוחדת. הרמתי לה את הראש. "היי, הכול בסדר, היא בבית…היא ישנה לא רציתי להעיר אותה.." אמרתי. היא הסתכלה לי בעיניים, התחילה להזיל דמעות ולחייך באותו הזמן. חייכתי גם וחיבקתי אותה. חזרנו לרכב של רון והודענו לו שהכול בסדר, חזרנו הביתה ונכנסתי להתקלח…יצאתי, שמתי בוקסר ונשכבתי על המיטה באנחה. "אוחחח…." הרגשתי הקלה למצוא את ליהי ישנה במיטה, וואלה ירדה לי אבן מהלב. אנלא רוצה להגיד מה רץ לי כבר בראש בלילה הזה. נשבע איזה יום מעייף זה היה. יאלה חלאס עם המחשבות, לילה טוב.

נקודת המבט של דני:
אוי איזה חרא של לילה… כואב לי כל הגוף! קמתי מהמיטה והלכתי לצחצח שיניים. ירדתי למטה ושפכתי קוקומן לקערה, פתחתי את המקרר ולקחתי חלב. "בוקר טוב יפה שלי" אמא באה ונתנה לי נשיקה. "איך היה אתמול? נהנית?"
"ממממ ממממ" עניתי כאות הסכמה כשהפה שלי היה מלא. היא חייכה וליטפה לי את השיער.
"דנייייייייי" בן ירד במהירות במדרגות ורץ אליי. קמתי והרמתי אותו. "בנץ!!!!! מה אמר הפיל לדוב?" שאלתי אותו. הוא חייך וענה "בובובוקר טוב". המשכתי, "מה ענה הדוב לפיל?!"
"זה לא בוווווווקר יא דבילללל" מתן ענה וקפץ ממדרגה למדרגה. "בוקר טוב נינג'ה!!" אמא אמרה וצחקנו. "יאלה מתוקים אני יוצאת לעבודה, אוכל יש במקרר תשמרו על עצמכם!" היא ליטפה את ראשו של בן ויצאה.
אני בן ומתן ראינו טלוויזיה בסלון וכמובן שבן הכריח אותנו לראות את התוכניות שלו. חח אני מתה עליו איך הוא שקוע בטלויזיה. קפצתי עליו, דגדגתי אותו והפצצתי אותו בנשיקות.
~~~הודעה נשלחה לאייפון שלי~~~
רז,
'בוקר טוב נסיכה שלי, מה קורה?' הוא שלח. ואז הוא שלח סמיילי נשיקה.
צרחתי. המושלם שלי!!!!!!!!!
'בוקר אור מדהים שלי! אני עשר ואתה?' החזרתי לו.
אחרי כמה דקות הוא שלח: 'עכשיו בשמיים!! פנוייה היום? הכנתי משהו…..' הוא שלח לי את הסמיילי של הקוף הזה שמכסה את הפה.
חייכתי. 'בשבילך תמיד יש רגע פנוי!!' שלחתי.
'מעולה, באחת אני בא לאסוף אותך' הוא שלח.
'וגם לפגישה הזאת אני ממליץ לך לא להשקיע יותר מידי…." הוא שלח.
'חחחחח אני צריכה לחשוש?' שאלתי בחשדנות.
'חחחחחחחחחחח אני מבטיח לך שלא' הוא אישר ושלח לי סמיילי קורץ.
'מתחבר לעולם הסמיילים אה?' שלחתי עם סמיילי צוחק.
'חחחח עלית עליי, אבל יש רק חיוך אחד שאני אוהב…. הוא החזיר. 'שלך….'
אוווווו, חיים שלי!!!!!!!!
'חחחחחחח אני מתה עליך!!!!!' שלחתי והלכתי להתארגן.
לבשתי שורט ג'ינס קרעים וחולצה גדולה לבנה, נעלתי את הסנדלים הוורודות שלי, אספתי את השיער וסידרתי את הפוני. התבשמתי ולקחתי את התיק צד השחור ושמעתי את מתן קורא לי. "שנייה מתן!!!!!!!!!!" צרחתי. "אחרי חמש דקות הוא שוב קרא לי. "אמרתי שנייה!!!!!!!!!" צרחתי עליו. סיימתי להתאפר וירדתי למטה. ראיתי את רז, הוא חייך. אמרתי כבר שאני לא יכולה עם הגומות שלו? הוא התקדם אליי וסיבב אותי, "מהממת שלי" הוא אמר וחיבק אותי, אוי אני מתה על הבושם שלו! כשהתנתקנו הוא נישק אותי.
מטורפת עליו.
"אחמ אחמממ" מתן עמד שם בצד וחייך.
"אוו…אממ מתן זה רז, רז מתן" אמרתי ומתן ענה:" כן, הספקתי להכיר אותו בחצי שעה הזאת שאמרת לי שנייה שנייה…" אני ורז צחקנו.
"אז מתיו אנחנו יוצאים….נדבר" נתתי לו נשיקה והוא התחבק עם רז.
נסענו ברכב של רז והגענו תוך 10 דקות. רז עזר לי לרדת והסתכלתי על המבנה שמולי.
"מה זה המקום הזה?" שאלתי את רז.
"בואי ניכנס ונראה…" הוא חייך, אחז בידי ונכנסנו.
"אומייגאד!!!!!!!" צרחתי. "פיינטבול!!! אני מתה על זה!!!" צעקתי וחיבקתי את רז. הוא צחק.
החלפנו בגדים ולקחתי את הרובה שלי. באתי להסתובב אחורה ו…מכה ראשונה, צבע ירוק.
הסתובבתי. לא ראיתי אותו. "אין בעיה…." אמרתי וחייכתי. רצתי לקיר שהיה מולי והתחבאתי מאחוריו. חיפשתי אותו בעיניים. סרקתי את האיזור ופתאום הוא יצא… הסתובב בחלל הריק. "הא הא!!!" יצאתי מהמקום מחבוא שלי וכיוונתי עליו. בום. בום. בום. אחד אחרי השני. צהוב. כחול. אדום. חחחחחחחח כל החליפה שלו כמעט התמלאה. הסתכלתי על שלי, וואו ממתי הוא הספיק?
"תמיד צריך להיות מוכנים…." הוא אמר וצחק. "לא אתה לא…." אמרתי וצרחתי. כל הפנים שלי התמלאו בצבע. כיוונתי עליו ו…. נגמרו לי הבלוני צבע. הוא חיכה למכה ואז נקרע מצחוק. הוא רץ אליי, "אז …..הפסקת אש?!" הוא שאל והושיט יד. עמדתי מולו חסרת אונים. "הפסקת אש." אמרתי וצחקתי. הוא קירב אותי אליו צמוד צמוד ונישק אותי אותי נשיקה ארוכה ומחאה בצבע.
כשסיימנו אמרתי לו:"אני חייבת להוריד את השק הזה מעליי, אני נראית דובה!!!" הוא צחק ואמר: "אני אוהב אותך שמנה שלי".
השתתקתי.
הורדתי לאט לאט את החיוך מהפנים שלי, והסתכלתי עליו.
ישר בעיניים.
הוא בחן אותי. נראה לא מבין. והוריד גם את החיוך מהפנים שלו ושינה להבעה מאכזבת.

נקודת המבט של רז:
אני חושב שהיא נעלבה. לא התכוונתי באמת לקרוא לה שמנה. אז התחלתי להגיד:" א…אני מצטער לא התכוונתי להעליב אותך, את לא שמנה, אני לא חו….."
היא הנידה ראש לשלילה, התחילה לבכות וקטעה אותי בנשיקה. מה? לא הבנתי כל כך.
התנתקנו ושאלתי אותה:"מה? למה את בוכה?" מחיתי לה את הדמעות מלחייה.
"תחשוב על מה שאמרת…" היא אמרה והסתכלה עליי עם העיניים הירוקות האלה שלה.
"אני לא מבין אותך, אמרתי לך ברוח טובה שאני אוהב אותך…." קלטתי מה אמרתי לה והסתכלתי עליה, היא התרגשה מחדש כששמעה אותי אומר זאת שוב וצחקה. "אני אוהבת אותך, שמן שלי!!" היא אמרה ונתנה לי מכה בחזה והתנשקנו.