כיתת הסופרים – פרק 1 (נכתב על ידי אורין ורייצ'ל XD)

שאלום!
אנחנו רייצ'ל ואורין מהאתר (סיפורים מעניינים מאוד123 וFlandre)
זה המשתמש המשותף שלנו.
תהנו!
—-

זה היה עוד יום רגיל. רייצ'ל ואורין קמו ב6 בבוקר, התקלחו, התלבשו, הסתרקו, אכלו ויצאו החוצה.
הן חצו את הכביש. לא היו כמעט מכוניות בשעות האלה, כך שרייצ'ל ואורין יכלו ללכת איפה שרצו. הן עצרו ליד הקיוסק השכונתי וקנו 2 חפיסות שוקולד, והמשיכו בדרכן לבית הספר.
רייצ'ל ואורין למדו בכיתה מיוחדת, כיתה לסופרים צעירים, היו שם ילדים בכל הגילאים, רובם בני שתיים עשרה- בגיל של רייצ'ל ואורין, שהיו תאומות זהות.
הן נכנסו לבית הספר ועלו במדרגות. היו שם כיתות שונות, שלא כמו בבית ספר רגיל – כיתת אופנה, כיתת תפירה, כיתת מרגלים ואפילו כיתת אילוף כלבים.
אורין ורייצ'ל אהבו את בית הספר שלהן, הן היו בטוחות שאין בית ספר טוב ממנו בעולם כולו.
עד לפני שנה שתיהן למדו בכיתות רגילות, ושתיהן סבלו מאוד, לכן כשהודיעו על הפתיחה של הבית ספר המיוחד למקצועות מיוחדים אורין ורייצ'ל היו הראשונות שקפצו להיבחן, וכמו שכולם ציפו, הן נכנסו לכיתת הסופרים הצעירים.
הן נכנסו לכיתה, שהייתה בסוף המסדרון. הכיתה הייתה קטנה מאוד, היו שם רק 9 שולחנות קטנים ושולחן אחד למורה. אורין ורייצ'ל הניחו את התיקים שלהן לייד השולחנות שלהן והוציאו את מחברות הכתיבה.
"עם מי יש לנו עכשיו שיעור?" שאלה אורין.
"אני חושבת שעם דיאנה." אמרה רייצ'ל, דיאנה הייתה המורה החביבה עליה, היא הייתה רוסייה אבל מתוקה מאוד, והיא לימדה אותן את השיעור הכיפי ביותר: כתיבה חופשית.
בשיעור הזה, בדרל כלל, דיאנה הייתה נותנת נושא וכל אחד היה כותב קטע על הנושא.
ריקי נכנסה לכיתה, ואחריה שליס. הן הניחו את התיקים שלהן איפשהו באמצע הכיתה ורצו החוצה כדי להאכיל את החתולים.
דניאל נכנס לכיתה, על ראשו הייתה קשת לבנה עם אוזני ארנב לבנות. הוא אכל גזר גמדי והניח את התיק הכתום והגדול שלו ליד השולחן שלו והוציא עוד שניי גזרים גמדיים.
"בוקר לארנב." אמרה אורין.
"בוקר." דניאל התעלם ממנה, רייצ'ל יצאה החוצה כדי להאכיל גם את החתולים עם ריקי ושלי.
סול הגיעה יחד עם נועה, הן משכו את אורין לצד לשיחת בנות דחופה, מזל שסאני הגיע להציל את דניאל מהשעמום.
"ראית אתמול כדורגל, ארנב?" הוא התבדח, יודע שדניאל בחיים לא יראה כדורגל.
"כמובן, ואז ראיתי היפה והחנון." החזיר דניאל.
רייצ'ל, שלי וריקי חזרו בדיוק בזמן, דיאנה נכנסה שנייה אחריהן.
"שבו בבקשה, תלמידים." חייכה המורה דיאנה והוציא זוג טושים ללוח בצבעים אדום ושחור. "היום נלמד על יסוד הכתיבה ועל איך להשתמש בטכניקות ספרותיות." היא הוסיפה, והחלה לרשום על הלוח.
"אנחנו נכתוב היום קטעים?" שאלה רייצ'ל בהתרגשות.
"כמובן, עם החומר החדש. ואפילו תקבלו שיעורי בית: לכתוב שני קטעים על אותו הנושא, אחד עם שימוש בטכניקות ספרותיות ואחד בלי." אמרה דיאנה בנועם והמשיכה לכתוב.
בהמשך השיעור התלמידים העתיקו מהלוח וכתבו קטעים קצרים, כשנשמע הצלצול הם כמעט ולא רצו ללכת.
"להתראות תלמידים, ניפגש מחר לשעתיים של כתיבה." דיאנה יצאה מהכיתה ואורין שמה לב למשהו: "היי, איפה תמר?!" היא צעקה.
"תמר? לא שמתי לב לזה בכלל.." אמרה רייצ'ל והרימה את התיק שלה, והכניסה לתוכו את הציוד. שתייהן יצאו מהכיתה, אחרייהן יצאו ריקי ושליס ששוב הלכו להאכיל את החתולים. דניאל וסאני הלכו לביתו של דניאל, כדי לשחק במשחקי וידאו, וסול הלכה עם נועה למסעדת המבורגרים.
"מה אנחנו נעשה?" שאלה רייצ'ל בחצי הדרך הביתה.
"אני רוצה לתכנן מסיבה. משהו שכולם יבואו אליו!" אמרה אורין.
"כולם? מי זה כולם?" רייצ'ל לא הבינה את אחותה.
"כל ילדי הכיתה… משהו עם מוזיקה, ו.. ו… תאורה מגניבה של דיסקו! משהו גדול! אה, ושוקולד!" אורין התלהבה.
"מפלי שוקולד! ויהיה מרשמלו על מקלות ונשים אותו במפל ונאכל!" אורין הדביקה את רייצ'ל בהתלהבותה.
"טוב… אז מתכננים!" צחקה אורין.
"ברור!" חייכה רייצ'ל, והודתה לאלוהים הלא-קיים שיש לה אחות תאומה מגניבה כל כך.