מכתב מאוגסטוס
!תקראו למטה קודם כל!
פיטר היקר,
תן לי להתחיל ולהגיד לך שאתה ממש לא יקר. אני מחפש מילה שיותר תתאים לך, אולי האדיוט או המרגיז, אבל אתה לא אף אחד מהמילים הללו. אתה מיוחד, לא בדרך הטובה, אלא בדרך שגורמת לי לחשוב פעמיים אם להקדיש את ימי הגסיסה שלי למציאת מילים שיתאימו לתיאורך.
בגדול, אני לא ממש סובל אותך, אבל אתה כותב ממש ממש טוב. כאילו, ממש, אתה אומן. תנצור את המילה \\\'אומן\\\', כי נראה לי שזאת ההגדרה הכי טובה שלך.
אומן הוא אדם מוזר, אגואיסט וחסר חברים, אבל מתוך הסבל של הבידוד החברתי שבו הוא שרוי, הוא מוצא תחביב. הפלא ופלא – האומן טוב מאוד בתחביב שלו. כמו שאמרתי, האומן אגואיסט ולכן, הוא מודע לעובדה שהוא טוב במה שהוא עושה! זה מדרבן אותו להמשיך ולהתאמן ולהשתכלל במקצועו. לבסוף, האומן מוצא עוד חבורה של אומנים וביחד הם יוצרים \\\'אומנות\\\' – יצירות לא מוגדרות שמתארות את האנשים הללו.
פיטר יקירי, אתה אומן. וגם אני אומן. שנינו מייצרים דברים. אתה מייצר כתיבה ואני מייצר גושים. שנינו מייצרים דברים שבסופו של דבר יפגעו במישהו, הגושים יפגעו בי ובקרובים אליי והכתיבה שלך, טוב, היא קודם כל פגעה בך (תראה אותך! אתה יצור אומלל וחסר כל חיבור לחיים \\\"האמיתיים\\\", אתה עלוב), היא פגעה במעריצים שלך, שלא יכולים לקבל סוף נורמלי לסיפור שאליו הם סוגדים, ויותר מכל – הכתיבה שלך פגעה בהייזל גרייס, ועל זה אני לא יכול לעבור בשתיקה.
אחרי מאמצים רבים, שני בני נוער הגיעו לביתך אחרי שחצו יבשות (היית חייב לגור באמסטרדם, למה לא, נגיד, באוהיו?!) והדבר הכי מנומס שיכולת לעשות זה להעיף אותם, כלומר, אותנו. לשלוח אותנו לתהום של תהיות עליך ועל מה עשינו רע. אני יכולתי להתאושש מזה, אבל הייזל נשרטה לעד. היא לא תוכל לבטוח בספרים יותר – במקום הבטוח ביותר בעולם – בדמיון.
למה היית חייב להתנהג ככה?
אם אתה מרגיש שהמכתב שלי פוגעני קצת יותר מדי, אז אני מצטער. לא, בעצם לא! אני לא מצטער, אם אני יהיה האיש שיעיר אותך ויגרום לך להבין את חומרת מעשיך, אז הידד!
תעשה לי טובה, כשאני אמות, תבוא להלוויה ותשלים עם הייזל, תגרום לה להרגיש בטוחה שוב. אני רק רוצה שכשאני אלך, היא תוכל להסתדר בעולם.
אוגסטוס ווטרס.
תגובות (3)
את גורמת לי לבכות. דיי. גאס .-.
I LOVE.
תודה רבה :)
"אתה מייצר כתיבה ואני מייצר גושים." אהבתי. כל כך אהבתי שאני לא בטוחה אם זה הופיע בספר או שאת כתבת. היו דברים שהם קצת פחות הסגנון של אוגסטוס, אבל בהחלט אהבתי.