" חבר ילדות " פרק 12

"את יפה מידי",נצמיד אלי בחור שיכור ואמר חיוך
"אוי מייסון מספיק",דחפה אותו אליסון מימני
"נו אלי תני לי לנסות אותה….",התעקש כמו ילד קטן
"כדי שתחזור לבית שלך",אמר דן ודחף אותו
נישארנו אני,דן ואליסון,שתינו וצחקנו
הימים עברו ככה,עשיתי שטויות,בבית ספר כבר אתחילו לדבר אלי,הלבוש שלי השתנה,היחס שלי השתנה,אם הבנות כבר לא דיברתי,אוסטין ניסה להוציא אותי מיזה אבל רק השפלתי אותו,בראיין ניסה גם אבל גם הוא…..זה היה פשוט סיוט,עבר חודש,ההתנהגות שלי עברה כל גבול,שותה הרבה ועושה שטויות עד היום הזה שכבר עצרתי
"חחחחח….. ראית תפרצוף שלו כולו דפוק!,צחקתי
"נו כן סתם טיפש" צחקה ונכנסנו לאוטו
שתינו מלה,לא ראינו מה אנחנו עושות ורק צחקנו,לפתע משאית עברה בכלל לא שמנו לב,ברגע אחד נדפק ראשי על המושב בחוזקה וכל החלונות התנפצו,המכונית התהפכה,אלי דפקה תראש על ההגה

מנקודת המבט של אוסטין

"אוי אוסטין אני חשה ברע….",אמרה לפתע אימי
"בקשר למה?",שאלתי מוריד את העינים מהאייפון
"בקשר לאחותך…..נכון שהיא מסתבכת אבל אני…..אני מרגישה כאילו משהו קורה לה…"אמרה
"בטח שקורה לה משהו,נדפק ל המוח זה מה שקרה",חזרתי להתכתב אם איזה אחת שהכרתי
לפתע הטלפון צלצל אימי קמה,וענתה
"כן זאת אני…..",היא הפסיקה לדבר והיא ניאתה חיוורת
"מה קרה?",קמתי ושאלתי
"זואי…..עשתה תאונה",אמרה ולקחה את המעיל שלה ואת המפתחות
"חכי אני הנהג…",יצאתי איתה ואמרתי
רצנו במסדרון מחפשים את זואי….
הלכנו לאחות והיא אמרה שהיא בחדר 253,רצנו ואז ראינו אותה……שוכבת מוחסרת הכרה,פניה היו מחוסים בכחולים,ובחתכים,על ראשה היה תחבושת
"זואי",אימי אמרה בדמעות והתקרבה עליה
"אתם משפחת אנדרסון?",שאל הרופא
"כן…..מה מצבה?",שאלה אימי
"היה מזל גדול שהיא ניצלה…הכמויות של האלכוהל היו גדולות מידי,זה באמת היה נס שככה היא ניצלה",אמר והסתכל עליה
אימי התפרצה בבכי וחיבקה אותה

מנקודת המבט של אלונה

"נו בראיין אתה חייב לעשות את זה",אמרתי בחיוך ודוחפת אותו
"מממ מוזר שאוסטין מתקשר",אמרה מנדי וענתה
"כן כן אנחנו באים אבל היא בסדר?……טוב אנחנו באים",אמרה וניתקה
"מה קרה",שאל בראיין
"זואי עברה תאונה",אמרה והסתכלה על שנינו
ראינו את אוסטין בכניסה,הוא היה שקט והלכנו לחדר שלה
"אך היא?",שאל בראיין
"עדיין לא יודעים בידיוק",אמר וישב
"ומה אם אליסון?",שאלתי
"היא ברחה…..נפצעה קל",אמר ונישמע עצבני
לפתע זואי פתחה את עיניה….התקרבנו אליה ו……