רומיאו ויוליה פרק 6

*הקדשה ל-ניקול*
-נקודת מבט גילברט לאב-
'איך היא מעזה לעשות לי את זה? ואני עוד חבר שלה? אולי עברו שנתיים מאז תחילת
החופשה. אבל.. היא הבטיחה לי שלעולם לא תתאהב במישהו אחר! משהו קרה
בזמן החופשה שלי?' אמרתי במחשבותיי. "יוליה! איך העזת לבגוד בי?
עני לי!" צעקתי עליה. "ג…גילברט..אני מ..מאוד מצ..טע..רת…" היא ענתה לי.
דחפתי את רומיאו הצידה הרמתי את יוליה וזרקתי אותה על העץ.
היא נדפקה חזק. "מה נראה לך שאתה עושה לה?!" צעק עליי רומיאו. "מה נראה לך שאתה
עושה?! חבר וותיק אתה! ועוד מעז להתאהב בחברה שלי?! להיות חבר שלה?!
מה קרה לחברות הוותיקה שבינינו הייתה?!" צעקתי עליו בחזרה. "השתבשה מעט.., אבל יש
ליוליה שניי חברות מאוד עליזות ושמחות. היא תכיר לך אותן עם תרצה." 'טוב אולי באמת
כדי שאני ויוליה נפרד. החופשה שלי הרסה הכל. צריך להתחיל הכל מהתחלה!' אמרתי במחשבותיי. "יוליה..אני מפרד מימך. החופשה שלי שיבשה הכל. אני מצטער. התכופפתי
כדי לעזור לה לקום. אבל במקום שהיא תחזיק את ידי היא חיבקה אותי. "אני מצטערת!!
אני מצטערת שגרמתי לך עכשיו להפרד מימני ולהתחיל הכל מהתחלה! אני מצטערת מאוד גילברט!!" חיבקתי אותה בחזרה. הבחנתי ברומיאו, זה לא הפריע לו. הוא בטח מבין
שצריך לתת ליוליה לשחרר את מה שהיה תקוע לה בלב עכשיו.
יוליה השתחררה מהחיבוק ונתנה לי לעזור לה לקום. "טוב אני רוצה כבר להכיר את שניי
הבנות האלה, אולי אחת מהן תגרום לי להתאהב בה." אמרתי להם. "וואו שעת ערב
אני חייב לזוז סליחה. ביי יוליה! ביי גילברט!" צעק רומיאו ורץ לביתו. בזמן הזה יוליה
לקחה אותי לחברותיה. היא אמרה שהן עושות מסיבת פיג'מות בבית של מאיה.
"אז מה השמות של חברותייך?" שאלתי אותה. "שאנון ואוליב." היא ענתה.
"ומה עם מאיה?" שאלתי. "מאיה..היא חברה אויבת משהו כזה, היא מציקה לי לפעמים.
אבל אצל אוליב ושאנון הידידות שלהן איתה מאוד מעולה, אז הן עושות אצלה מסיבת פיג'מות. אני עוד מעט אצטרף אליהן. בשעת חצות אני באה." היא אמרה.
"טוב… אני מבין. ובכלל מה הקטע של השם שאנון." אמרתי וצחקתי. יוליה עצרה.
ואמרה: "אל תצחק על השמות של חברות שלי. אוקי?" המבטא שלה היה רגוע.
היא בטח לא רצתה להתעצבן. "טוב אוקי…" אמרתי בגלגול עניים.
-נקודת מבט יוליה-
'איך הוא מעז לצחוק על חברות שלי? ועוד על השמות שלהן?! הא הנה, הגענו למזלי
הרב' אמרתי במחשבתי ואז אמרתי לגילברט: "הנה, הגענו בוא נכנס". פתחתי את הדלת
שהייתה פתוחה וצעקתי: "מאיה!! שאנון!! אוליב!!" מאיה שמעה וירדה מהר.
"יוליה? לא אמרתי שתבואי בשעת חצות?" היא שאלה וחבקה אותי.
חבקתי בחזרה. זה לא בגלל זה. גליברט רוצה להכיר את אוליב ושאנון.
"היי גילברט" אמרה מאיה וסמנה לי בסדר. שאנון ואוליב ירדו אחרי שמאיה עלתה.
הכנסתי את גילברט לסלון ושם התחלתי להכיר לגילברט את שאנון ואוליב.
—-
מקווה שאהבתם!
מוקדש לניקול! (מלאך ספיר)
מקווה שאהבת! לבנתיים, מי רוצה הקדשה לפרק 7?