אפשרי אחר

"לאין את הולכת?"
היא שאלה והסתכלה משועשעת,
על הילדה הצעירה.
"לחפש אפשרי אחר"
היא אמרה זאת כאילו זה הדבר הכי ברור בעולם,
וקולה הדקיק נשמע רציני לחלוטין.
"את בטוחה שאת צריכה את זה?
הרי אין לך עדיין אפשרי" היא אמרה,
לא ממש בטוחה על מה היא עצמה מדברת,
אבל זה מה שקורה כאשר את משתתפת בשיחה שלא
הבנת מלכתחילה.
"אולי עדיין אין לי, אבל אני כבר יודעת שאני לא אוהבת אותו"
היא אמרה ושילבה את ידיה, מנסה להיראות רצינית יותר,
אבל האמת שזה רק גרם לה להיראות ילדותיתי יותר.
"ואני לא מתכוונת לחכות עד שאהיה זקנה ואתחט על כך שלא עשיתי דבר בעניין"