' לעולם את סתם אחד, בשבילי כל העולם זו את… ' פרק 4

פרק 4
הלכתי כמה צעדים, ואז המנקה עצרה אותי. 
״ לאיפה את חושבת שאת הולכת, גברת ביטון ? ״ שאלה ומשכה אותי לכיוון דלת החדר שלי. 
שיט. ואביאל צפה בהכל. 
״ צריכה עזרה ? ״ מלמלתי מפחדת שאני אגיד טעות. 
בואנה היא אחד מהמנקות המעצבנות האלה. 
שגוררות אותך מהאוזן רק בשביל להרים גרגיר חול אחד.
״ גברת ביטון, את לא יוצאת מהחדר עד שאת גומרת לנקות ! ״ היא צרחה והצביעה על הדלת. 
אבל היא המנקה, היא צריכה לנקות. 
״ מקסימום לנקות, כן ? אבל למה לצעוק אם אני לידך ? ״ שאלתי בעצבים. 
״ גברת ביטון, את תתחצפי. מילה אחד למנהל על ההתחצפות ואת עפה מפה בטיל ! ״ היא אמרה בעצבים. 
וכל הזמן אביאל צפה בנו צוחק. 
״ בטוחה שמבין שנינו אני יעוף ? ״ שאלתי בגיחוך. אני יכולה להגיד שהדבר שהכי מעצבן אנשים זה הרגוע שלי.
יעני לא משנה אם יחרב העולם, אני והרוגע שלי זה הכל. 
״ ביטון ! ״ היא צרחה בעצבים. 
״ אוקיי, אוקיי, רוגע ״ מלמלתי ונכנסתי לחדר. 
הסתכלתי בעיינית, ראיתי שהמנקה מסתכלת אל אביאל. 
״ מה אתה מסתכל ? ״ היא צרחה אליו בעצבים. בתוך הבהלה הוא קפץ וסגר את הדלת בטריקה.
חחחחח הרג אותי !!
אחרי כמה דק׳ ש*לא* ניקיתי, שמעתי סגירה של מנעול. 
״ אמרתי לך ביטון, עד שאת לא מנקה את החדר את לא יוצאת ״. שמעתי את קולה של המנקה. הסתכלתי בעיינית וראיתי אותה אם חיוך אכזרי. 
״ תגידי מה את משוגעת ?! ״ צרחתי בפחד ״ אני קלסטרופובית ! ״ 
״ עד כה זה לא מעניין אותי, ביטון. ״ היא אמרה.
״ מה לא מעניין אותך ?! את רוצה שאני אמות ?! ״ התחלתי להחוויר מפחד. 
מזה להחוויר, היו חושבים שאני קרח ברוב הלבן. 
״ אמרתי שזה לא מעניין אותי ! ״ קולה החל והתרחק. 
״ אני אנקה רק תוציאי ! ״ שום מענה. אני לא מאמינה שאני תקועה בחדר. 
תפסתי בצווארי, הנשימות שלי נהיו כבדות וכבדות. 
״ תוציאו אותי מפה ! ״ צרחתי 
״ בבקשה, אני לא צוחקת. תוציאו אותי ! ״ 
״ דני ? ״ שמעתי את קולו של אביאל. 
לרגע, לא עיניין אותי שהוא קרה לי דני. 
עיניין אותי שהוא יוציא אותי. 
״ בבקשה תוציא אותי ! ״ צרחתי בפחד. הרגשתי שאני לא היחידה שבחדר. 
כנראה שזה ההרגשה של להיות קלסטרופובית. 
״ מה קרה ? ״ הוא שאל. 
״ אני קלסטרופובית ! ״ אמרתי יותר בלחש. 
היה שקט לכמה שניות. רק בבקשה שיוציא אותי. 
״ את שחקנית טובה. לרגע חשבתי שאת אומרת אמת ״ 
לא לא לא לא לא די !! 
ניסיתי להרגיע את עצמי.
הרגשתי את הנשימות שלי נעשות כבדות וכבדות, ראיתי שחור והתעלפתי.

 – מנק׳ המבט של אביאל – 
שמתי קול של נפילה. 
״ דני ? ״ שאלתי בקול. 
״ דני ! ״ התקדמתי לכיוון החדר. 
״ דניאל, זה לא מצחיק תעני ! ״ דפקתי בחוזקה על דלתה. 
״ דניאל, בחייאת. תעני או שאני אפרוץ את הדלת ! ״ צרחתי. 
ניסתי לפרוץ את הדלת. 
לאחר כמה דק׳ הצלחתי. 
פתחתי את השתלת וראיתי אותה שוכבת ברצפה.
מעולפת.
סעמקק שיט הייתי צריך להאמין לה. 
״ אביאל, לחשוב בסרטים ! ״ מלמלתי לעצמי ודפקתי לעצמי ואחד כאפה בעורף. 
״ סעמקק ״ מלמלתי ושפשפתי את העורף. 
לקחתי כוס, מיליתי מים ושפכתי אל פרצופה של דניאל.
היא השתעלה מנסה להוציא את המים שנכנסו לפיה. 
״ תגיד אתה דפוק ?! ״ היא שאלה בעצבים. 
״ תגידי תודה שהצלתי אותך ״ התגוננתי ושילבתי ידיים על החזה .
״ מעדיפה לא להגיד תודה ממישהו שלא עזר לי ״היא אמרה וניקתה את פנייה ממים. ״ נראלי שמישהו מאיתנו צריך להגיד למישהו סליחה ״ 
״ באמת ? לא נראלי שזה אני ״ אמרתי לה.
״ אתה רציני ? ״ היא שאלה בהרמת גבות. 
היה שקט לכמה שניות. 
״ טוב סליחה. סולחת ? ״ שאלתי בגלגול עיניים. 
״ לא ! ״ היא ענתה ויצאה מחדרה. 
״ נו דני ! פעם ראשונה שיוצא מהפה שלי סליחה ! ״ 
כן… טוב להגיד את האמת, זאת באמת פעם ראשונה. 
״ דניאל ! תפנים !! דניאל ! יואו שיגעתם את השכל אם דני ! 
יש הבדל בין דניאל לדני. שני בשבילי אדם אחר ! ״ היא אמרה לי בעצבים והמשיכה ללכת. 
כל מי שהיה מחדר האוכל צפה בנו . נו מה הם מסתכלים, שיעיפו את העיניים שלהם ויתעסקו בעיניינים שלהם.
תפסתי בידה של דניאל ומשכתי אותה רחוק. 
״ מה את עושה לי סצנה ? זה רק היום הראשון שלי פה ! ״ אמרתי עצבני. אבל בחייאת, יום ראשון תנו לחיות בשקט ! 
״ מי עושה לך סצנות ? ״ היא שאלה בגיחוך מזלזל ומשכה את ידה חזרה. 
״ את. ״ אמרתי והצבעתי לכיוונה. 
״ ילד, אתה חי בסרט ! ״ היא מלמלה.

– מנק׳ המבט של דניאל –
״ ילד, אתה חי בסרט ! ״ מלמלתי ואל פני צצו חיוך קטן שמיהרתי למחוק. 
״ ילדה, להזכירתך, יש לי שם ! ״ אביאל אמר עצבני. 
״ כן ?! תזכיר לי מהו ? ״ אמרתי בציניות והסתכלתי לעבר הצד. 
״ מצחיק ! ״ הוא מלמל בציניות.
״ תקשיבי – ״ הוא התחיל לומר. ״ אני באמת מצטער ! ״ 
״ אל. ״ שאלתי מחכה שימשיך. 
״ תגידי תודה שאני לפחות מתנצל זה לא קורה הרבה. ״ אמר לי עצבני. 
״ לך לישון, ילד ״ סיננתי לעברו והלכתי. פחות מיום אני מכירה אותו והוא מעצבן רצח.