Well Liam Payne? Thank you פרק 22 ❤️

– פרק 22 –

~ כעבור חודש ~

״בוקר אהובי״ לחשתי באוזנו של ליאם, נאנחתי כשהוא לא קם. ליאם תמיד היה בעייתי בלקום. נשקתי לשפתיו, יורדת לסנטרו, ומיד אחר כך לצאוורו, ואז לשביל של הקוביות שעל החזה שלו, נושקת עד לקו הבוקסר שלו, החלטצי לעשות מעשה שובב שהייתי בטוחה שיעיר אותו, נשקתי בעדינות לאיברו המכוסה בבוקסר הצמודים, מנשקת במקום אחד מספר פעמים. שמעתי את הגניחה שנפלטתה מפיו, עליתי שוב עם הנשיקות ללמעלה עד לשפתיו, נושקת ארוכות ונשכבת על גופו החשוף.
״עכשיו אתה בטוח ער״ ציחקקתי
״שלא תעשי את זה שוב על הבוקר, את מחרמנת אותי עלייך עוד לפניי שבכלל ראיתי אותך״ צחק, הסמקתי במעט והמחשבה על לשכב עם ליאם העלתה לי חיוך על פניי, אך אני לא יכולה.
״בוקר טוב אהובה״ חייך לפני שנישק אותיי
״היום עוברים לספרד, אבל במטוס״ אמר כשהתנתקנו
דור חזר לישראל, וחזרנו לדבר כרגיל. לפני כמה זמן גיליתי משהו. סיפרתי רק לנייל ואני חייבת לספר לליאם, אך אני לא מסוגלת. אני מפחדת.
״בואי נלך לכולם?״ הציע והושיט לי את ידו
״אוקיי״ חייכתי במעט וקמנו. הבנים ישבו במטבח ואכלו. כמה מפתיע.
״היי זאין איפה פרי?״ שאלתי
״היא טסה רק להיום להופעה, היא מתארגנת בצד השני של הטורבאס״ אמר כשנגס בפנקייק העבה.
״בייב אני שניה באה״ מילמלתי לליאם והלכתי לפרי, פותחת את הדלת בעדינות
״היי לאב תיכנסי״ חייכה לחוצה כששמה את הדברים במזוודה קטנה
״תירגעי את נוסעת ליום, מקסימום עם תיקחי משהו הבנות״ אמרתי לה, היא סתם לחוצה.
״אוקיי את צודקת״ נאנחה והניחה את הדברים בצד.
״אולי תבואי איתי?״ שאלה לפתע
״א.אני לא יודעת״ אמרתי בבילבול
״נו נו נו תבואי איתיי״ התחננה
״רגע אבל זאין בא איתך לא?״ שאלתי בבילבול
״לא, הוא צריך להשאר לבדיקות של ההופעה״ נאנחה בעצב
״אני אדבר עם ליאם ואודיע לך אוקיי?״ אמרתי
״ייאיי אוקיי״ חייכה מצחקקת
״ועכשיו בואי לאכול אמרתי לליאם שאני יחזור מהר״ צחקתי ותפסתי בידה למבטח
״חשבתי שכבר פרי בלעה אותך״ צחק ליאם
״נעע אצל אלה יש רק עצמות״ צחקה
״לא נכון! יש לי שומן בגוף רואה״ התגוננתי והראתי לה את רגלי
״אלה זה שריר״ אמר לואי בציניות.
״אופס״ צחקתי
״אלה שבי לאכול את לא אכלת כלום״ נזף בי נייל, לעזאזל איתו ועם המבטים שלו.
״אוקיי אוקיי״ גילגלתי את עיניי והתיישבתי, אף אחד לא הבין למה אני כרגע הקשבתי לי כי אני תמיד מסרבת לאכול.
״אתה הרגע גרמת לאלה לאכול? אתה מחולל ניסים!״ אמר ליאם
״חה חה. אני ונייל פשוט.. בהתערבות״ מיד מצאתי שקר אמין.
״שבינתיים אני דיי מנצחת בה״ רמזתי בהשווצה לנייל וקרצתי לו
״ברור״ צחק והמשיך לאכול
״אלה בואי שניה״ אמר ומשך בידיי, גורר אותי למקום שהבנים לא ישמעו
״אווץ׳! יש לי רגלים אתה יודע?״ אמרצי בעצבים
״עדיין לא אמרת לו הא? הוא חייב לדעת אלה״ אמר נייל
״אני מפחדת לספר לו נייל! מה עם הוא ישתגע? מה עם יפרד ממני? אני לא מוכנה לזה שהוא יפרד ממני״ אמרתי, מסתובבת במעגליים כמתחרפנת
״אוקיי תירגעי, אני סומך עלייך שתספרי לו, אבל תמהרי לפני שהוא יגלה לבד, זה לא יהיה טוב״ אמר
״עכשיו תחזרי לאכול, אנחנו ב״התערבות״ ״ אמר וקרץ לי
״דביל״ סיננתי.
״דביל שאת חולה לו על הצורה״ אמר
״תמשיך לחיות בסרט״ אמרתי כשהתיישבתי בשולחן
״סרט שאת תיקני אליו כרטיסים״ צחק
״גם ליראות אותך במציאות וגם בסרט? הגזמת נייל אני לא יעמוד בזה״ אמרתי כהמומה בציניות
״חה חה חה . מצחיק מאוד״ אמר וחיכה אותי עם פרצוף וקול משונה
״יאו נייל תיראה! אוכל!״ אמרתי והסתכל עליי
הבאתי לו צלחת עם פנקייקים, רק ש י ש ת ו ק
״ועוד מלחמת כוחות רגילה של אלה ונייל״ אמרה אלי
״זה עדיף ממך ומלואי״ הוצאתי לה לשון
״אוי תאמיני לי, את וליאם הזוג הכי דוחה בבית״ אמרה
״סליחה?״ שאלתי פעורת פה
״אתם כמעט הזדיינתם לנו מול העיניים!״ אמרה
״מתי בידיוק?״ שאל ליאם
״תאמין לי שהרבה פעמים״ אמר לואי
״תנו מספר״ אמרנו ביחד
״יותר מ.. 20 פעמים״ אמרו
״לא נכון! וגם עם כן מה רע בזה?״ שאלתי
״את יודעת כן.. אני מעדיפה שאת הדברים שעושים לבד תעשו לבד״ אמרה
״נייל אוהב פרונו״ אמרתי, אלוהים הוא יהרוג אותי
״לא אני לא מגעילה, וגם עם כן, אני בחיים לא ירצה לראות אותם ואת ליאם מזדיינים מולי, זה דוחה״ אמר מוטרד
״אני צחקתי, נראה לכם שאני יעשה את זה מולכם? זה באמת דוחה״ אמרתי
״מיקי אתה שקט מידי״ אמרתי בציחקוק
״זה לא שהוא שקט זאת את שמדברת הרבה״ לחש נייל בחוזקה כדי שאשמע
״לא נכון״ אמרתי בהתגוננות
״ליאם תגיד לו״ אמרתי, ליאם הסתכל עליי כאילו הוא לא יודע מה להגיד, אוקיי אני מצחילה לחשוב שאני באמת מדברת הרבה
״נשיקה?״ שאל חסר אונים
״עוזרת בכל מצב״ צחקתי ונישקתי אותו, מניחה את שתיי ידי על לחיו הדוקרניות, מתמסרת לשפתיים והלשון שאני כל כך אוהבת
״עוד דוגמה למה אתם דוחים״ אמרה אלי נגעלת
״עדיף לך שאני ישתוק או לראות אותנו מתנשקים?״ שאלתי כשהתנתקנו
״מתנשקים״ אמרה במהירות
״טוב אוקיי.. זה רמז לא קטן שאני מדברת הרבה״ אמרתי וחזרתי לשפתיו של ליאם
״משעמם״ נאנחנו כשהתיישבנו בסלון כולם, אי אפשר לעשות כלום, יורד גשם כבד בחוץ.
״בואו נעשה טוויטכאם״ הציע הארי
״נגיד שאני יודעת מה זה״ אמרצי
״טוויטכאם זה שאנחנו מצלמים את עצמנו ומעלים לאינטרנט, אנחנו אומרים למערצים שם את כל הדברים החדשים ועושים כמה משחקים, זה כיף את תיראי״ חייך זאין
״טוב תהנו אני חוזרת לישון״ אמרתי ובאתי ללכת. זה באמת ממש נחמד שהם עושים את זה ומעדכנים אותם הם בעצמם כי זה דיי מורט עצבים לחכות לדעת עם כל שמועה היא נכונה.
״הו לא לא לא בייב, את נשארת פה״ אמר ליאם כשתפס במותניי.
״אבל מה אני קשורה לזה?״ שאלתי
״אני רוצה להכיר אותך למעריצות טוב יותר״ אמר בחיוך
״אוף טוב, אלי בואי״ אמרתי
״הו לא חמודה, אני מעדיפה להישאר בסוד״ אמרה
״פרי?״ שאלתי ביאוש
״אני חוזרת להתארגן אהובה״ אמרה
״אעח אוקיי״ אמרצי בחוסר אונים
נייל הוציא המחשב שלו והניח אותו על השלוחן , והפעיל את המצלמה
״הולהההה״ אמרו הבנים ביחד, ישבנו כולנו על הספה שבסלון, אני על ליאם בשל הצפיפות.
״הצטרפה אלינו בחורה חדשה ללהקה!״ אמר נייל צוחק
״אני סתם מתבדח היום תכירו את אלה, החברה של ליאם ואחותי הקטנה והחופרת״ צחק
״אני לא חופרת, אני אוהבת לדבר״ אמרתי מתגוננת בציחקוק
״קודם אומרים שלום מנומס אלה״ אמר לואי
״שלום?״ אמרתי מצחקקת
״נייל ישמן גמרת את כל העוגיות??״ צעקה פרי
״אולי״ אמר והסתיר את פניו
״בכל מצב, אנחנו נשחק עכשיו את משחק הזוגות״ אמר הארי
״מה זה?״ שאלתי בבילבול
״כל אחד מכם צריך להגיד מה הוא הכי אוהב אצל השני״ הסביר בפשוט
״אלה את ראשונה״ אמר זאין, הבטתי בליאם, אני אוהבת כל דבר אצלו! זה לא אפשרי לבחור אחד.
״את הזין שלו״ לחש נייל בשיעול קטן שאני מקווה מאווווד! שהמעריצות לא שמעו אלוהים הוא ימות היום.
״הצחוק שלו״ אמרתי בחיוך מובך
״כולנו אוהבים את הצחוק של ליאם״ אמר זאין בחיוך כשהביט על ליאם
״רק אתה״ אמר נייל בצחוק גורר את המהונן של שאר הבנים
״תורך ליאם״ אמר לואי
״ואו זה קשה, אני אוהב כל דבר אצל אלה, אבל אני חושב שהכי זה הלב הגדול והתמים שלה״ חייך במעט, מעלה את הסומק על לחיי
״אוווו״ אמרו הבנים
״טוב אז להתראות לכם, נראה אתכם בספרד , ביייי״ נופפו כולם למצלמה ולואי ניתק את השידור.
״נייל אני ארצח אותך!!״ צעקתי והוא התחיל לרוץ, רצתי אחריו בכל הטורבאס עד שהגענו לחדר קטנטן עם ספה ושולחן קטן
״תאמיני לי שאת לא מסוגלת לפגוע בי״ אמר
״הו באמת?״ גיחחתי וקפצתי עליו, הוא נפל על הספה ואני יושבת עליו, שתיי ידיו כלואות תחת רגלי
״והנה הטלפון שלך״ חייכתי שראיתי את הטלפון שלו עומד ליפול מהכיס שלו
״מה הסיסמא?״ שאלתי
״אני לא מתכוון לגלות לך״ צחק
מה הדבר שנייל ישים כסיסמא?
״אני יודעת״ מילמלתי והקלדתי 'POTTOS' והטלפון נפתח
״איך גילית??״ שאל המון
״אני קוסמת״ אמרתי בציניות ונכנסתי לטוויטר שלו, מעולה. הוא כבר פתוח.
נתחלתי לצייץ במקומו מלא דבריים טיפשיים ומביכים
'יש לי הרבה קקי בתחתונים, מישהו יכול להביא לי חיתול?'
'איייייי הקקי לא יוצא!! עזרה?:'< '
ועוד המון כאלה, צילמצי אותי ואוצו במצב הזה והעלתי לאיסטרגרם שלו : 'לא מתעסקים עם אלה ליאנה פלוין, ואני מבטיח לא לפלוט שטיות שיקריות עליה ועל ליאם בציבור, אוהב אותך אלה' זה יסדר לי את העיניין עם המעריצות
״עכשיו תגיד לי מה למדת?״ שאלתי כשהכנסצי לו את אייפון חזרה למכנס
״לא מתעסקים עם ליי״ אמר בנחירת בוז שיצא מהחדר
״הוא בסדר?״ שאל ליאם כשחזרתי אליהם
״הוא יחזור להכרה עוד כמה שעות״ מילמלתי כשהתיישבתי על ליאם
״מה??! הוא לא בהכרה??״ שאל הארי בלחץ
״צוחקת בן אדם תרגע הוא בסדר לא עשיתי לו כלום״ אמרתי בציניות
״מה עשית?״ שאל ליאם כשראה את החיוך שביצבץ על שפתיי
״כנס לטוויטר שלו״ אמרתי צוחקת
״אומיגאד את רעה, ידידה שלו רואה את זה והוא מאוהב בה״ אמרה אלי כשהיא מתפוצצת מצחוק
״אומיגאד אלה״ אמר ליאם והמשיך לקרוא
״היי נייל״ אמרתי בחשש
״הו חכי בייב זה יחזור אלייך״ קרץ לי והלך
״עדיין משעמם״ נאנחתי כנהיה שקט
״הלכתי לישון״ מילמלתי וקמתי מליאם, מנשקת אותו והולכת למיטה…