השמיים שלה פרק 11

השמיים שלך – פרק 11 :

"סבתא ? " שאלתי אל תוך שפרפרת הטלפון .
"כן יקירה ?" ענתה סבתא בקול עדין. כל כך פחדתי לשמוע מה תהיה תשובתה בקשר לשאלה שאני עומדת לשאול אותה .
"למה אמא רצתה שאני אלמד בבריג' ? כלומר למה זה היה כל כך חשוב לה ?" סבתא שתקה לרגע ארוך . זו הייתה מעין הקלה , התשובה פשוט הייתה מפחידה מידי .
השמש עמדה לשקוע ואני ישבתי על הדשא בחזית בית הספר . המצאתי לאדם איזה תרוץ שאני צריכה לעכל את כל מה שהוא סיפר לי . זה היה חלקית נכון , כלומר באיזה שהוא מקום בתוכי ידעתי שאין לי לאן לברוח , שכל הסיפור עם האליס אמיתי ושאני חייבת להתמודד עם זה . היה ברור שאדם ידע שאני משקרת אבלי היה נחמד מצידו לכבד את הרצון שלי להיות לבד .
הישיבה על הדשא גרמה לי להרגיש רגועה יותר אבל עדיין מפוחדת .
"תקשיבי יקירה ,"טון הדיבור של סבתא הבהיר לי סופית שצדקתי . " אמא שלך הייתה אישה חכמה , יותר חכמה ממני זה בטוח . הייתה לה גם השכלה אקדמאית וגם חוכמת חיים , בגלל זה אני למדתי לסמוך עליה . לפני שהיא מתה בגלל … את יודעת המחלה , היא ביקשה ממני לרשום אותך לבית הספר הזה . אני לא יודעת למה , כלומר היא לא למדה בו לפני כאן או דיברה אליו כשעד הייתה בבית . גם אבא שלך לא למד שם וזה היה מוזר . מטבע הדברים חשבתי שהיא שמע עליו כשלמדה במכלל בעיר ולא הרבתי לשאול שאלות .שמחתי שהתקבלת לשם כי כך מילאת את רצונה אבל לא , לא ידעתי למה היא ביקשה שתלכי דווקא לשם . "
נשכתי את השפה התחתונה שלי . סבתא לא ידעה , את מי עד אני יכולה לשאול ?
"סבתא הכל פה מוזר ," אמרתי וכמעט בכיתי .
"זה בסדר יקירה . ככה זה כשאת חדשה , אני רק מצטערת שאני לא אוכל לבוא לבקר אותך שם ," שמעתי בקולה שהיא מצטערת וגבי הצטמרר כשנזכרתי בכיסא הגלגלים הארור שעליו היא הייתה מרותקת .
"זה בסדר סבתא , בפעם הבאה שאני אראה את פיטר אני אבקש ראשות לבוא לבקר . אמבר תוכל לבוא לקחת אותי נכון ?" שאלתי למות שהתשובה הייתה ברורה .
"מובן שהיא תבוא , אני חושבת שהיא נכנסה למעין דיכאון מאז שעזבת . "
אמבר …
כל כך התגעגעתי לחברה המטורללת שלי .
"אני אדבר איתה . אני מבטיחה , " אמרתי והתכוונתי לכל מילה .
"להתראות מתוקה " אמרה סבתא .
"להתראות סבתא ," אמרתי וניתקתי את הטלפון .
נשכבתי על הדשא והבטתי בשמיים שקיבלו גוון אפור ורוד .
"את נראת שבוזה …" מעלי עמדה איירי וגם היא נראתה עייפה .
"איי-איירי מה את עושה פה ?" שאלתי בגמגום .מה הא רוצה ממני ?
"אני – " היא גירדה בעורפה והתיישבה לידי . " הבנתי שלא יצאתי הכי בסדר , כאילו את חדשה וכל זה .מצטערת אוקיי , קשה לי להתרגל לאנשים חדשים . אדם סיפר לי שאת כבר יודעת מה הסיפור של בית הספר אז … מה את חושבת ?" היא באמת נשמע נחמדה .
"זה מוזר , כאילו נכנסתי לחוברת קומיקס או משהו . אז מה את יכולה לעשות ?" שאלתי .
"שליטה בקרח .זה די גדול . " היא הניחה את ידה על הדשא , שיחכה דקה של קרה נוצרה מעליו .
"זה לא גדול זה אדיר " אמרתי והעברתי את אצבעי על הקרח . איירי צחקה צוחק חלוש .
"את יודעת זה מוזר שהאקסטזי לא הצליח להשפיע עליך ," היא אמרה .
"נכון …" אמרתי מהורהרת .
"בכל מקרה בואי , צריך ללכת לארוחת ערב " היא התרוממה והושיטה לי יד , נראה שזו תחילתה של ידידות מופלאה .