' לעולם את סתם אחד, בשבילי כל העולם זו את ' פרק 2

פרק 2
חזרתי לפנימייה ונשכבתי במיטתי. 
״ אל תעזי לדבר אליי ככה ! ״ הצעקה של אמי הדהדה באוזניי. 
בכל זאת, זו עדיין אמא שלי. 
דפיקה בדלת גרמה לי להיבהל. 
נאנחתי ופתחתי את הדלת. 
מאור עמד שם. 
״ צריך משהו ? ״ שאלתי בקול הקר שלי. 
הקול הרגיל שלי. 
כאילו לפני רגע לא בכיתי. 
כאילו לפני רגע לא עשיתי כלום. 
״ משה אמר לי לבדוק מה איתך ״ הוא אמר. 
חחחח אחלה שם למנהל שלי הא ? ;)
״ הכל אחלה, ביי ״ סגרתי את הדלת לפני שהוא הספיק להשחיל מילה. 
״ דני, תפתחי את הדלת ״ אמר. 
נו מה נסגר ? כולם פה ' דני דני דני דני ' 
״ גם כן אתה ? ״ פתחתי את הדלת בעצבים. 
״ דניאל בוא אני אאיית לך את זה. 
ד׳ נ׳ י׳ א׳ ל׳ ״ אייתתי לו. 
״ אבל אני עצלן כדי להגיד מילה כזאת ארוכה ״ הוא אמר וקרץ לי. 
״ אז תנסה להיות פחות עצלן ועוף לי מהאופק ״ אמרתי לו עצבנית. 
״ אני יכול להיכנס ״ שאל והצביע לתוך החדר 
הנדתי את ראשי ללא. 
אני לא אתן לאחד שהרס את חיי להיכנס לחדר. 
״ דניאל, ״ הוא אמר בניסיון להכריח אותי. 
״ לא ! ״ נשארתי בהחלטה שלי. 
״ עוד כמה ימים אני עוזב, ״ הוא לחש מלטף את הלחי שלי. 
נרתעתי במהירות מהמגע שלו.
״ ומה אתה רוצה שאני אעשה ? ״ שאלתי בגיחוך מזלזל. 
״ אני רוצה שתשמרי על עצמך. 
אולי שהייתי איתך כל השנים האלה, פגעתי בך. אזל זה לא אומר שאת לא אחד מהדם שלי. את אחותי. 
איך אומרים ? My little sister. 
ואני אוהב אותך ״ הוא אמר לי. 
הוא הרים את ידו ונופף בקטנה לביי.
לא להאמין שעכשיו הוא כבר בן 18. 
שרק אתמול היה לא יומולדת. 
שהיום הוא עוזב.
ראיתי אותו לוקח את מזוודו והולך לכיוון השער.
״ מאור ! ״ צרחתי רצה לכיוונו.
אחרי כמה דק׳ הגעתי אליו מתנשפת. 
כל מי שהיה בחדר האוכל צפה בנו. 
״ ביי, ״ חייכתי אליו.
״ רצת בשביל להגיד מילה אחד ? ״ שאל בהרמת גבות. 
״ גם בשביל חיבוק דוב ״ פרסתי את ידיי לחיבוק. 
הוא גיחך וחיבק אותי.
אפשר לומר שגם בין אחים שנואים יש אהבה.
״ תשמרי אל עצמך ״ מאור אמר, מתנתק מחיבורי מנופף לי לשלום והולך לדרכו, 
נופפתי לו גם והלכתי לכיוון החדר. 
אוקיי.
כנראה שגם מי שהיה איתי כל הזמן בפנימייה 
הזה שהיה שנוא עליי
הזה שמימנו בכיתי… 
דאג לי וגם עזב אותי. 
עליתי לחדר, החלפתי לפיג׳מה ונרדמתי.

– מנק׳ המבט של אביאל –
״ זה היום ״ לחשתי לכלב שלי.
כאילו הוא שומע ומקשיב לי. 
הוא התחיל לייבב. כנראה שהוא מבין. 
״ תשמור אל מי, ועל כולם פה ״ ליטפתי את ראשו ושמתי אליי את התיק הענק. 
בשביל מה שמים אותי בפנימייה ? 
אני כבר בן 16.. 2 שנים אני יוצא…
אבי צפצף לי מלמטה.
נאנחתי וירדתי במדרגות.
״ אביאל, תשמור אל עצמך ״ אמרה אמי וחיבקה אותי. 
״ ביי, ״ נופפתי ועליתי על האוטו. 
״ מה, בן, מתרגש ? ״ שאל אבי.
״ מאוד ״ מלמלתי בציניות. אביאל בן-חמו לא מתרגש מכלום. 
״ תצליח בלימודים ונחזיר אותך ״ אבי אמר. נו כאילו שזה יקרה.
*
״ ביי ״ אמרתי אבי והוא התחיל לנסוע.
״ מה שלומך ? ״ שאל המנהל. 
״ אחלה ״ מלמלתי. 
״ ברוך הבא ״ הוא הושיט את ידו ללחיצה והוריד אותה ברגע שראה שאני לא מתכוון ללחוץ את היד.
״ בפנימייה הזאת יש חוקים. מי שלא הולך לפיה עף מפה בטיל ״ המנהל אמר. 
״ אני בהתנהגות נסיך ״ אמרתי בגאווה,
״ קראתי את קורות החיים שלך ״ הוא אמר בחיוך מתגרה.
״ אוקיי, ״ מלמלתי בטיפה מבוכה.
״ מה אתה מעדיף, בת שתראה לך את המקום או בן ? ״ המנהל שאל.
״ ברור שבת. ״ חייכתי.
הוא קרא לשומר ולחש כמה דברים באוזנו. 
השומר הינהן ונכנס לתוך הפנימייה. 
אני עדיין לא מבין למה אנחנו עומדים בשמש. 
אחרי כמה דק׳ איזה ילדה ירדה.