אני אוהב אותה?!? פרק 9

אני אוהב אותה?!? פרק 9:
נ.מ רוני:
אוף! אני אוהבת את גיל (אני לא זוכרת אם כתבתי שהיא אוהבת מישהו או אוהבת את גיל אבל קיצר היא אוהבת את גיל~ הערת הכותבת)! והבעיה שהיא שרון לא מרשה לי חבר! שמעתי דפיקה בדלת אז הלכתי ופתחתי אותה. ראיתי את גיל. "היי גיל," אמרתי לו בחיוך. לגיל יש שיער שחור, עיניים ירוקות, עגיל באוזן שמאל ועגיל בגבה ימין.
"היי רוני," הוא השיב לי.
"אתה צריך משהו?" שאלתי מנסה להבין מדוע הוא הגיע לביתי.
"כן," הוא אמר.
"מה אתה צריך?" שאלתי.
"להגיד לך משהו." הוא השיב.
"מה אתה צריך להגיד לי?" שאלתי.
"שאני אוהב אותך." הוא אמר ולפני שהספקתי להגיב שפתיו התרסקו על שלי. זה הרגיש מדהים. הבן-אדם שאני אוהבת אוהב גם אותי ועכשיו אנחנו מתנשקים. התנתקנו מן הנשיקה והסתכלתי בעיניו הירוקות של גיל. פתאום ראיתי את רון. הוא התחיל להרביץ לגיל.
"רון! תעזוב אותו! רון!" צעקתי על רון. אני ממש לא רוצה שגיל יפגע מרון.
"רון!" צעקתי יותר חזק והוא הפסיק להרביץ לגיל. לגיל הייתה שריטה מתחת לשפה התחתונה וליד הגבה הימנית שתי שריטות.
"מה?!?" הוא שאל עצבני.
"תעזוב אותו!" צעקתי עליו והוא התקרב אליי.
"רוני," הוא אמר.
"מה?!?" שאלתי עצבנית.
"את רק תפגעי מאהבה." הוא אמר לי.
"זה שאתה נפגעת מאהבה לא אומר שזה יקרה גם לי!" צעקתי ובן רגע הבנתי מה עשיתי.
"מצטערת לא התכוונתי," אמרתי.
"תעזבי אותי!" אמר רון ועלה לחדרו.
"גיל זה לא נעים לי אבל אני מבקשת שתלך עכשיו." אמרתי לו.
"זה בסדר," הוא חייך ונישק אותי נשיקה קצרה בפה.
"להתראות" אמרתי.
"ביי," הוא אמר והלך. סגרתי את דלת הבית ורצתי לחדרו של רון. דפקתי לו והא פתח לי. עיניו היו אדומות ונפוחות מדעות.
"אפשר להיכנס?" שאלתי.
"כנסי," הוא אמר ונכנסתי.
"מה את רוצה?" הוא שאל.
"להתנצל," אמרתי והתיישבתי על מיטתו. כעבור כמה רגעים הוא התיישב לידי.
"על מה?" הוא שאל.
"על שהזכרתי לך את כל מה שקרה עם רונה." אמרתי.
"זה בסדר," הוא אמר וחייך וגם אני חייכתי. ניקיתי את דמעותיו.
"רון," אמרתי.
"מה?" הוא שאל.
"בבקשה תן לי להיות עם גיל אני אוהבת אותו." אמרתי.
לקח לו כמה רגעים, הוא בטח התלבט בתשובתו ואז השיב "בסדר."
"יש! אתה אח מושלם!" אמרתי וחיבקתי אותו.
"אבל," הוא אמר.
"אבל מה?" שאלתי.
"אבל קחי בחשבון שאת עלולה להיפגע." הוא אמר.
"בסדר," אמרתי בחיוך והוא חייך.
"את יודעת שאת חשובה לי, נכון?" הוא שאל.
"ברור," השבתי.
"יופי," הוא השיב.
"אתה יודע שאתה חשוב לי, נכון?" שאלתי.
"אני חשוב לך?" הוא שאל.
"ברור," השבתי.
"אז עכשיו אני יודע." הוא אמר.
"יופי," השבתי והוא חיבק אותי.
המשך יבוא…