" המסע מהעבר לעתיד " פרק 2 !
הסתכלתי שוב על דניאל , הוא לקח את המזוודה שלי לאולם הספורט שבפנימייה .
הוא היה גדול , היו בו מזרונים וחבלים היורדים מהתקרה ומקפצות , האמצע החדר היה שולחן
של המנהל שי לבמה .
" ברוכים הבאים , שנת 2012 מתחילה , השנה הצטרפו הרבעה תלמידים חדשים לפנימייה מכיתות
ט עד י , השנה פתחנו חוות סוסים עם סוסים מדהימים ויקרים ותארך אולמפיידה עוד כמה ימים ,
אז מי שרוצה להירשם ולייצג את הפנימייה באולימפיידה …" " מאי זה בשבילך את תמיד
רכבת על סוסים " קטעה נועם את שי ." השנה יש לנו בעיות בפנימייה ואני מצטער אבל תצטרכו
לחזור לבית ולחזור מחר "! כול האולם התחיל צעוק " למה "? , " מתי "? ואני ישבתי בשקט כי
זאת לא הייתה בעיה בשבילי , נתנו לנו בנתיים חדרים כדי לאחסן את המזוודות , בהתחלה
חילקו אותנו לשכבה שכבה ואני עמדתי בטור עם נועם וחכתי שיתנו לנו את הפתח הכסוף ,
קבלתי מפתח של החדר מ'ס חמש שזה אחד ממספרי המזל שלי , הלכנו לחדר בבניין של
טטים ויודים שהיה בקצה הפנימייה , הבנים של י טסו לחדרים ולא הבנתי למה !
": מה יש להם "? שאלתי בבלבול .
" בגלל שהם רוצים לעזור לחברות שלהם עם המזוודות כדי שהם לא יסחבו לבד ,
מסורת או משהו "! היא גלגלה עיניים .
" ומה עם רון לא עוזר לך "? שאלתי .
" הוא רצה אבל אמרתי שאני יסתדר "! אמרה והרימה את המזוודה שלה קדימה .
הסתכלתי עליהם רצים הלוך וחזור , איך יש להם כוח בכלל ?!
המשכתי ללכת כדי להגיע לבניין וכמה דקות לפני שהגנו דניאל עמד מולנו .
" לעזור לך "? שהוא שאל עם חיוך .
" טוב אני ילך לחפש עכשיו את רון " היא אמרה .
" הוא בחדר " ענה לה דניאל ונועם הלכה קדימה ונשארנו אני ודניאל .
" למה אתה רוצה לעזור לי "? שאלתי .
" כי זה מסורת "!
" אבל זה רק לזוגות אנחנו לא זוג "! אמרתי בבלבול .
" את רוצה שאני יעזור לך או לא "! הוא צעק עלי .
" איך שאתה רוצה "! אמרתי .
בוא לקח את המזוודה והתחלנו ללכת לכיוון הבניין , כול הדרך שתקנו עד שהגנו לבניין ,
הוא היה רחב והיו בתוכו מליוני דלתות הכול היה יפה וגם הגינה שהייתה מקושטת וורדים אדומים
פורחים ברחבי הגינה , הדשא היה ירוק ופרפרים עפו להם מפרח לפרח .
לא רחוק מהבניין היה המועדון שלנו , נכנסנו לבניין ועלינו במדרגות הלבנות והלכנו לחדרים , כול
חדר בדקנו את המ'ס עד שהגנו לחדר מ'ס ארבע ואני אני חמש חדר אחריו .
" או הינה חדר מספר חמש " חייכתי .
" אז את חדר לידי " אמר דניאל .
" תודה שעזרת לי עם המזוודות "! אמרתי
" שמעי אחרי ארוחת הצהריים בואי ליער שמאחורי הפנימייה " בקש דניאל .
" למה ".? שאלתי אותו .
" כי אני צריך לספר לך משהו "!
" אוקיי " אמרתי ונכנסתי לחדר .
תגובות (10)
אין אין אין אני פשוט מת על קטעים שיש מונולוגים בין הדמיות שם בעצם העלילה מתפתחת *_* חחח תמשיכי :) אהבתי :)
את גם מוזמנת לקרוא אצלי אני אשמח מאוד :)
אוקיי בן שקורא סיפורי אהבה זה קצת מוזר ….אבל חמוד , תודה ♥
למה מוזר? אני חושבת שזה מגניב..
יש שתי אפשרויות לאיך הוא יגדל…או גאי .שזה ממש מגניב
או רומנטיקן חסר תקנה שבנות נופלות לרגליו (או הבנים..)
חחח אהבתי ♥
חחח.. דנה אני מתה על הסיפור שלך .
אבל חכי אני יבוא לטפל באמא שלך מה זה לירוק ככה סיפור יפה כזה ??
אני חיכיתי להמשךךך לא רוצה לא רוצה לא רוצה
(פתחתי עם חברה משתמש ואנחנו כותבות סיפורים משותפים אבל אני ימשיך במשתמש הרגיל אם את לא זוכרת -אני כותבת את ללכת אחריי החלום)
אוהבת אוראל וויקי <3
ווואיי איך התגעגעתי אליך נסיכה :*
אהלן דנה שבוע נפלא אהבתי את הסיפור המהמם שלך תודה ממני בקי ♥♥
אהבתי את הסיפור, ותדאגי שגורלו לא יהיה כגורלה של הנבחרת… מצפה להמשך!
חחחח , אני מנסה לשחזר את הסיפור ושככתי שצלמתי את הסיפור אז יש לי כמה פרקים ..
אבל אותם כתבתי כבר חברה שלי מחפשת את ההמשך :)
היי דנה פורסמו כבר חי סיפורים מפרי עטך ואוו ממש ממש מקסים וכפי שכבר הגבתי הסיפור שלך מקסים תמשיכי מהר מהר תודה וערב מקבסים ממני בקי ♥♥♥