מלאך אפל-11

זעקותיו של ג'ורדן הגיעו עד לב השמיים.
הכאב היה נוראי.
בעוד אנדי מתיישבת על מיטתה.מישהו התיישב לידה.
"מי אתה??"סובבה את ראשה,מבחינה בגבר צעיר לבוש לבן.אור יקרות חזק הקיף אותו.
"אל תפחדי מפניי.באתי לעזרתך."אמר בפנייה.
"באת לעזור לי?"שאלה..
"שמעתי את הבכי שלך ולא יכולתי להתעלם."אמר הבחור.
"מי אתה?"שאלה.
"גבריאל."הוא ענה,"אני המלאך השומר שלך."
"אני חולמת?"שאלה.
"לא."ענה,"איינך חולמת."
"איפו ג'ורדן?"שאלה,מבוהלת.
"אנדי,ג'ורדן הוא מלאך משחית.."החל לומר.
"כבר לא."אמרה.."הוא..הוא.."
"הוא אוהב אותך.אני יודע.הוא עבר שינוי אדיר,בשל אהבתו העזה אלייך."אמר גבריאל.
"הוא נעלם."אמרה,"כאילו האדמה פתחה פיה ובלעה אותו."
"הוא לא נעלם,"הרגיע אותה,"אבל,הוא בצרה צרורה."
"מה??..האם הוא בסכנה?"שאלה אנדי.
"התליון שעל צווארך נועד בכדיי להשמיד מלאכי רשע ולהגן על העולם מפנייהם."הסביר לה.
"מאיפו את יודע את כל זה?"שאלה.
"כי אנחנו המלאכים יצרנו אותו.הוא עבר במשפחתך במשך דורות."הסביר לה.
"קח אותי אל ג'ורדן."פקדה אליו,"אני חייבת להציל אותו!"
"לא תוכלי להציל אותו,אנדי.גורלו נחרץ."אמר לה גבריאל.
"הם יהרגו אותו!"קראה.
"קרוב לוודאי שכן."אמר גבריאל.
"לא אניח להם לעשות זאת!"קראה.
"את אוהבת אותו."הבין גבריאל,מביט בה.
ג'ורדן עבר עינויים נוראיים.אך,שום כאב פיזי לא השתווה לכאב העצום שחש בליבו.
"חטאת חטא חמור,ג'ורדן.ועל חטאים צריך לשלם."קרא אדונו.
"ג'ורדן!"נישמע קולה של אנדי שהבחינה בו תלוי.
"אנדי.."אמר,מבחין בה,כשהיא מתקרבת אליו,מביטה בפצעיו המדממים.
כשמלאכי הרשע מרחיקים אותה ממנו.
"הרעלת את ליבו באהבה!"הם קראו לעברה.."עלייך למות!"
"לא!"קרא ג'ורדן,"אל תפגעו בה..בבקשה!..הירגו אותי,אך אנא..אל תפגעו בה.."
"לא ג'ורדן.."אמרה.."אני אציל אותך.אני אוהבת אותך!"
"לא תוכלי להציל אותו.."אמרו מלאכי הרשע בעודם אוחזים בה.
מלאכי הרשע אחזו בה.ג'ורדן ידע כי יעשה הכל בכדי למנוע מהם לפגוע בה.
"שחררו אותה!"הוא קרא.."תנו לה ללכת!"
"ג'ורדן,מה אתה עושה?"שאלה אותו,כשעיניה מלאות דמעות.
"אם עליי לבחור מי יחייה,אני בוחר בך,אנדי.אני רוצה שתחיי."ענה ג'ורדן.
"לא ג'ורדן,לא!"קראה..
"אם אתם רוצים להרוג מישהו,הירגו אותי.תנו לה ללכת."פקד עלייהם,כשהם משחררים אותה.גבריאל אחז בידיה.כשאחד מהם אוחז בידו חרב מושחזת הייטב,בעלת להב חד ביותר.
"לא!!!"קראה,כשהם דוקרים אותו בליבו.אנדי נגשה אליו.כשהוא נאנק מכאב,ודם זורם מהפצע שלו.כשהוא,עדיין תלוי באויר,קשור בשלשלאות כבדות של ברזל.
"אני מיצטער.."אמר,מוחה את הדמעות מעינייה,בנשימות קצובות.
"אני אזעיק עזרה.."אמרה,"לא אניח לך למות.."
"לא,אנדי.."אמר,"המוות שלי בלתי נמנע.."
"ג'ורדן.."אמרה בדמעות.
"אנדי,בבקשה.."נאנח.
"אני לא אניח להם לעשות את זה.."אמרה.
"תהיי חזקה.."אמר,"בשבילי."
"למה אתה עושה את זה?"שאלה מבין דמעותיה,כשהיא אוחזת בידו,זבת הדם.
"…אני אוהב אותך.."אמר,מתנשם.
"ג'ורדן לא."היא אמרה,נאבקת.
"קח אותה מיכאן.."ציווה ג'ורדן על גבריאל.
"הוא ימות!"קראה אנדי,מסרבת להפרד ממנו.
גבריאל ואנדי יצאו מין החדר..ונעלמו.הם הלכו להזעיק עזרה.
ג'ורדן,אזר כוח.כשבכוחותיו האחרונים הצליח לפתוח את האזיקים הנוראיים והכבדים שאזקו אותו.הוא נאבק במלאכי הרשע,חבריו לשעבר,כשהוא פצוע,מדמם,ובקושי נושם.הכאב,היה נוראי,אך,ג'ורדן הצליח להמלט מפניהם,לעבר בית החולים.עדיין,היה בו כוח.הוא ידע שאנדי לבטח תהיה שם,מבקשת עזרה.הוא הלך לשם,פורץ אל חדר הקבלה..מדמם,נאנק מכאב,בקוצר נשימה.מחפש אחרייה.
הוא פחד,שהיא בצרה.
"אייך נוכל לעזור לך?"שאלה פקידת הקבלה,כשהוא עומד ליד השולחן.
"…אנדי.."אמר,מתנשם.."בבקשה,אתם חייבים לעזור לי למצוא אותה.היא..בצרות…"
"מי??"שאלה הפקידה.
"בבקשה,עיזרו לי למצוא את אנדי.."אמר…בקוצר נשימה.
כשהוא מאבד את אחיזתו ומתמוטט ליד דוכן הקבלה.
"אני צריכה עזרה!"נשמע קולה של פקידת הקבלה,"יש לי כאן פצוע!"
כשמייד ניגש לשם צוות רפואי ומניח אותו על מיטה.כשהם מנסים לעצור את הדימום הנוראי בחזה שלו.
הם הכניסו אותו למחלקה בעוד הוא קורא בשמה של אנדי.ג'ורדן,חדר למחשבותיה וקרא לה ,טלפתית.
"זה ג'ורדן.."אמרה לפתע אנדי לגבריאל שהיה עימה,"הוא בבית החולים."