מלאך אפל-10

לאחר שאנדי נרדמה,הביט בה ג'ורדן ישנה.הוא ליטף את פנייה באהבה,כשהוא יודע כי ישלם על כך שעזב את מעגל הרשע ביוקר.אך,הוא היה מאושר.
"ג'ורדן.."נשמע קול.
"צ'ק.."הוא זיהה את הקול.
"אדוננו זועם בגלל בגידתך."הופיע לפתע צ'ק.
"עזוב אותי לנפשי,צ'ק."אמר בפניו.
"אתה יודע מה העונש המקובל על בגידה."אמר לו,"אתה צפוי לעונש מוות."
"לא איכפת לי.."אמר ג'ורדן.
"יש סיכוי שהאדון יסלח לך,אם תעזוב אותה."אמר שוב צ'ק.
"אין סיכוי,צ'ק.אני מאוהב."אמר,מפנה את מבטו אל אנדי הישנה.
צ'ק חזר לאחוזת הרשע,עצבני.הוא,ניסה להציל את חברו מגורל נוראי.
בוקר,אנדי התעוררה ולא מצאה לידה את ג'ורדן.
"ג'ורדן?"היא חיפשה אותו.
אנדי חיפשה אותו בכל רחבי הקמפוס ללא הצלחה.הוא פשוט נעלם.
טרי מצאה אותה יושבת ובוכה על אחד הספסלים בחוץ.
"מה קרה?"שאלה אותה ,מתיישבת לידה.
"זה ג'ורדן.."אמרה.
"רבת איתו?"שאלה טרי.
"לא..לא.הוא…נעלם.אני לא מוצאת אותו באף מקום."אמרה אנדי.
"האוטו שלו כאן.לא יכול להיות שהוא לא פה.אנשים לא נעלמים כך."אמרה אנדי.
"הוא איננו.חיפשתי אותו בכל המכללה."אמרה אנדי.
"אני בטוחה שיש לכך הסבר הגיוני.אולי,הוא נסע לבקר את דודתו החולה."אמרה טרי,"באחד הימים הוא סיפר לי שדודה שלו חולת סרטן סופנית."
"ג'ורדן נעלם ללא עקבות.הוא לא השאיר לי אפילו פתק."אמרה אנדי.
כשעמוק בתוכה,היא דאגה לו.פוחדת שמא משהו נורא קרה לו.
בעוד ג'ורדן הובל ע"י חבריו לשעבר ממעגל הרגע לתוך חדר אפל ונורא.החדר הזה,היה חדר עינויים.
מהתקרה השתלשלו שלשלאות ברזל.
היה ברור לו.הם עומדים לענות אותו.עינויים קשים ונוראיים,עד שהוא יישבר.
הם קשרו אותו אל השלשלאות כשהוא מתנגד להם ומנסה להשתחרר,למרות שכאב לא הפחיד אותו.הוא ידע שהם,הולכים לקרוע אותו לגזרים.מביט בהם משחיזים סכינים ופגיונות.
דם,הולך לזרום על הרצפה השחורה הזו,עלייה היה מוטבע סמל הרוע.
בנתיים,חזרה אנדי אל החדר ומצאה פתק,תלוי על הדלת בעזרת חץ.
הוא תלשה את הפתק מהדלת.
בפתק היה כתוב:"אנדי שלום,
ג'ורדן אהובך,מוחזק בידיינו.
הוא עומד לסבול.
על החתום,מלאכי הרשע."
"אוי לא!"חשבה לעצמה,"הם הולכים להרוג אותו!"מתיישבת על המיטה שלה,כשלפתע,התליון שלו החל בוהק באור חזק.הכוח בה,הלך וגבר.עם כל רגש שחשה כלפיו.לפתע היא הבינה.היא אוהבת אותו.
"איפו היא?"נשמע לפתע קולו של אדונו.
"איפו מי?"ענה ג'ורדן בחוצפה.
"אתה יודע על מי אני מדבר.אל תיתמם לי!"קרא אדונו כשהוא קורע מעליו את החולצה השחורה שלבש,ומורה לשני חבריו לפצוע אותו עם הסכין.ג'ורדן חש את הסכין חודרת עמוק וחותכת את בשרו.
דם החל מטפטף.הכאב היה חזק ובלתי נסבל.אך ג'ורדן לא הוציא הגה.היה לו כוח סבל.אך,הוא אינו יודע עד כמה יוכל לסבול.
"איפו אנדי וורטן?"שוב שאל אדון הרשע.
"לעולם לא אגלה לך!"קרא ג'ורדן,שאהב אותה.
" הלב שלך ממש הולם כשאתה מדבר עלייה."אמר אדון הרשע,מניח ידו על חזהו של ג'ורדן וחש בהלמות הלב שלו.."אל תגיד לי שאתה מאוהב בה!תיראו,תיראו,מלאך משחית מאוהב בבת אדם.היא ממש כבשה את ליבך!..זה בלתי ניסלח ג'ורדן!"
ג'ורדן שתק,סופג את הכאב.
"לעולם לא תוכל לשנות זאת,"אמר לפתע ג'ורדן,"תצטרך לגרום לו להפסיק לפעום."
"המשיכו לענות אותו!"פקד אדון הרשע על מלאכיו.כשהם מוסיפים לפצוע אותו.
בעוד אנדי המיואשת נכנסת אל חדר המקלחת בכדי לשטוף את פנייה.
כשלפתע הבחינה כי על המראה כתוב משהו.
"אל דאגה אנדי.את תמצאי אותו."היה כתוב.
"מי כתב את זה?"שאלה,כשהכיתוב נעלם.
אנדי שטפה את פניה.היא הרגישה כי מישהו..מביט בה.