רק למות זה כול מה שאני רוצה פרק 2

פרק 2:
קמתי בחדר סגול, ולידי אמא שלי.
"מה את רוצה?חשבתי שאת, אם החבר הזה שלך"אמרתי בלגלוג.
"דואגת לבת היקרה שלי"אמרה, וחייכה עלי.
"דואגת?ככה זה נקרא דואגת?כשכול יום אני מנסה להגיד לך, משהו את תמיד הולכת אם, החבר המטומטם שלך, ואפילו לא מתייחסת עלי, את ממש לא אמא, אני שונאת אותך, לכי מפה!"אמרתי בצעקה, ובכיתי.
"טוב, אם את לא רוצה שאהיה אמא שלך, אז ביי" אמרה ,והלכה.
אני לא מאמינה שזאת אמא שלי, והמשכתי לבכות.
~~~~דמות חדשה~~~~
שם: טובי בריאן.
גיל: 16
מראה: שיער שטני חלק וארוך קצת, עיניים כחולות גדולות, שרירי קצת, לא ממש שזוף אבל גם לא חיוור, ישלו קעקוע של לטאה בגב, גבוה.
אופי: נחמד, מתוק, אוהב לעזור, ההפך הגמור משחצן.
רקע: נולד בארצות הברית אבל במסגרת תכנית לחילופי תלמידים הוא מגיע לכיתה של ליאן ומיד רואה איך כולם מתנכלים לה, הוא אפילו אל חושב להיות בצד של כולם וישר בא לעזור לליאן, כי ככה לימדו אותו בביתו.
הוא גר בישראל אצל סבא וסבתא שלו למשך הזמן שהוא נשאר כאן.
~~~המשך~~~~~
פתאום, נכנס משהו, עם שיער שטני, ועיניים כחולות.
הוא הסתכל עלי, ואני עליו.
"מה"שאלתי בקול רועד.
"שלום אני טובי"אמר, והושיט לי את היד.
"אני ליאן" אמרתי לו, ולחצנו ידיים.
"למה אתה לא מרביץ לי כמו כולם?הרי כולם שונאים אותי"אמרתי, והורדתי את הראש.
"אני לא כזה, אני מכבד בנות"אמר, והרמתי את הראש, והסתכלתי עליו.
מתי את משתחררת?"שאל.
"עוד שעה" אה אוקי.
,אתה לא תלך?"שאלתי
"לא, נחמד לי פה לידך"אמר, וחייך, ואני הסמקתי.
~~~כעבור שעה~~~
יצאתי מבית החולים, עם טובי, הוא כזה חמוד.
"יש לך חברה?"שאתי בלחש.
"לא"אמר, והסתכל עלי.
הגענו ליד הבית שלי.
"טוב תודה"אמרתי, והסתובבתי.
"בבקשה ביי" אמר, והלך.
חייכתי עד שנכנסתי הביתה.
הלכתי לחדר שלי, וראיתי פתק מודבק, על המחשב שלי.
לקחתי אותו והתחלתי לקרוא:….