מכירים?!?!?

מכירים את ההרגשה הזאת שבא לכם פשוט לעזוב את הכל?
מכירים את ההרגשה שאתם רוצים ללכת, לברוח, לעשות הכל כדי להתרחק מהמקום הזה? ?
את ההרגשה שאתם כל כך לבד שלא אכפת לכם מה אחרים מרגישים?
את ההרגשה שאתם מוכנים לעזוב הכל ולא לחשוב על המשפחה שלכם שתקרוס?
את ההרגשה שאתם פשוט חושבים על כל הדברים האלה וכמעט תולשים שערות מתסכול?
מכירים את הרגע הזה שאתם פשוט יושבים עם הראש בין הברכיים ובוכים.?
את הרגע שאתם מרימים את הראש מהברכיים ומסתכלים על הקיר כאילו הוא אשם בהכל?
את הרגע שאתם רוצים כל כך לצרוח והוציא את הנשמה אבל אתם לא יכולים?
את הרגע שאתם קמים מהרצפה ואומרים לעצמכם "למה אני? !?!?"
את הרגע אתם מנגבים את הדמעות וכאילו שוכחים את הכל?
מכירים את הזמן הזה שאתם פשוט מתייאשים?
את הזמן הזה שאתם לוקחים את הסכין או את הכדורים?
את הזמן הזה שאתם בבחירה בין חיים למוות?
כי אם אתם לא מכירים את כל הדברים האלה אתם פשוט הרי מזל. ..