העדכון של סאני: עצוב
אני מרגיש ממש עצוב היום. אני מרגיש אנוכי כי אני מספר את מה שאני מרגיש לאנשים. אני מרגיש שאני לא מי שאני כשאני לא אומר את האמת. אז אני פשוט שותק רוב הזמן. נמאס לי שמנחמים אותי – אני פשוט רוצה… לא יודע מה אני רוצה. אני לא רוצה להיות בן אדם שברירי שתמיד זקוק לעזרה, אני לא רוצה להיות עצוב ומדוכא, שכולם מיואשים ממנו. נמאס לי. אני רוצה לבכות אבל כשאני בוכה אני רוצה להפסיק לבכות. וכשאני בוכה אני לא יודע איך לעצור. אז אני מסתכל במראה וסוטר לעצמי. כי זה מגיע לי. כי אין לי להב. כי אסור לי לבכות. כי יש יתומים רעבים באפריקה ואני בוכה פה בגלל שאני אנוכי, ומרוכז בעצמי, ואני לא יכול לברוח מהבעיות הפשוטות שלי. כשיש אנשים שחולים בסרטן, ואנשים שמאבדים את ההורים שלהם, ואני מרגיש בודד קצת ובוכה בגלל זה. בגלל שאני חלש. ובגלל שאני תירוץ של אדם. וכשמרביצים לי אני מרגיש יותר טוב וזה מוזר. כי אני מרגיש שזה מגיע לי. כי אני מרגיש שיש להם סיבה להרביץ לי ולי יש סיבה להרביץ לי. ואני מבריז משיעורים ומבזבז ימים והעתיד שלי יהיה בזבל בכל מקרה, ויש ילדים ברחבי העולם שהיו עושים הכל כדי להיכנס לבית הספר שלי, ואני פשוט לא מכבד את זה. אני לא מכבד שום דבר. אני לא עושה שום דבר. אני רוצה לשכב במיטה שלי לנצח ולא לצאת ולא לראות בני אדם, ולא לראות מורים, ולא לקבל את אותם מבטים, ולא להקיא בשירותים, ולא לבכות כל הזמן. אני רוצה להיות מישהו שהוא לא אני. כי נמאס לי מעצמי. כי אני מטופש, ואני זקוק לתשומת לב, ואני מקריב את עצמי. אני המקור לבעיות שלי, כלומר, אם אני אעלם, גם הבעיות יעלמו. אם אני אעלם, לא תהיה לי סיבה לבכות.
תגובות (15)
אוי… סאני…
כרגע אני משפילה את המבט שלי אל השולחן.
זה בסדר לדבר עם אנשים אחרים על מה שאתה מרגיש, זה בסדר לבכות – וזה אפילו טוב לשחרר את מה שאתה מרגיש, זה בסדר שאתה צריך תשומת לב – כולם צריכים, אל תשנא את עצמך בגלל זה. זו ממש לא סיבה לשנוא את עצמך!!
אין סיבה לשנוא את עצמך!
אפילו שאני לא מכירה אותך, אני יכולה לדעת שאתה בן אדם מדהים! מותר לך לרצות שיתנו לך קצת תשומת לב, וקשה לי לחשוב שזה באמת מה שאתה מרגיש כשמרביצים לך. אני פשוט דומעת פה.
אם אתה תיעלם, אולי אתה לא תבכה, אבל כולם יבכו.
אני מרגישה רע אם עצמי שאני יכולה רק לנסות לעזור מהצד…
בערך אותו דבר כמו טדי. אני לא יודעת מה לומר, ואני מיואשת מזה שאין לי טארדיס כדי שאני אבוא ואוכל לחבק אותך, ולנסות איכשהו בדרך מסוימת וקסומה של מאט שיבוא איתי, לעודד אותך. אתה מדהים, (וגם מאט XD) והנה משהו שאתה לא תאמין לו אבל: אתה ומאט קסומים באותה מידה. ובדרך לא אפשרית, אתה יותר (זה היה נשמע רע. עזוב)
בא לי טארדיס. למישהו יש טארדיס?! הלוואי שהטארדיס יתגבש סביבי. *מחכה כמה שניות* לא! אין טארדיס. אוף. לא הוגן.
אתה מקסים, וסטייקים, ו… ו… תישאר קואלה בשבילי, וקסום וכלכך בן אדם מדהים. בבקשה. נו. בשביל פוגס *פאפי פייס* לא משנה. אני הופכת את התגובה הזו למטופשת לחלוטין.
LET IT GO
מסכימה עם השתיים שמעלי..
זה לא רע לשתף.. ככה לפעמים נפתרות בעיות ממש גדולות.
יש לי רק שאלה אחת אליך-
מתי תיקח את עצמך בידיים ותחולל שינוי?
אתה תמיד אומר שאתה עצוב, שאתה לא שווה כלום. אתה קובע את זה.
כולם פה אומרים שאתה קסום. רק אתה אומר שלא.
תקשיב, רק אתה קובע את ערכך.
אם אתה קובע שאתה מכוער- את זה אתה קובע.
אם אתה קובע שאתה כושל- את זה אתה קובע.
אם תקבע שאתה מוצלח- אתה קובע את זה. אתה תצליח.
אם תקבע שאתה יפה- אתה קובע את זה. אתה יפה.
אם תקבע שאתה מוכשר- אתה קובע את זה. אתה מוכשר.
באמת סאני, הכתיבה שלך יוצאת דופן ויפה מאוד! אתה יכול לשנות רגשות של אדם רק באמצעות מילים (:
זה דבר נדיר.
אתה יודע מה?
אני רוצה לבקש ממך טובה.
כל בוקר, צהריים וערב תלך למראה ותגיד לעצמך "אני שווה, אני מוצלח, אני יפה".
קבענו?
תעשה את זה, תעשה את זה בשביל עצמך וגם בשבילי 3:
אז קבענו? (:
מסכימה איתך חלקית.
נכון שהוא זה שקובע, אבל זה קשה לשנות בבת את החשיבה שהוא התרגל אלייה.
סתם נניח, ילדה שבמשך כל הילדות שלה שנאה את עצמה ואת המראה שלה, לא תצליח ביום אחד או בכמה, להגיד לעצמה שהיא יפה. היא התרגלה לזה שהיא יורדת על עצמה, הוא הורידה לעצמה את כל הביטחון העצמי.
בקיצור, דברים כאלה לא קורים ביום אחד, זה תהליך.
ואני מאמינה שבכוחות עצמך תוכל לעבור את זה לבד. כי אתה פאקינג מיוחד ואת צריך להבין את זה.
אתה לא צריך להשתנות
יש לך את האופי שלך,
אתה מה שאתה.
כל אחד צריך לפעמים לפרוק את הרגשות שלו,
כל אחד צריך לקבל תשומת לב.
ואצלך זה בא לידי ביטוי ככה, אצל אחרים זה משהו אחר.
"עדיף לשנוא את מה שאתה מאשר לאהוב את מה שאתה לא" ציטוט של קורט קוביין ז"ל
אני רוצה לדבר איתך. לא כדי לנחם כי אין לי איך. כדי לבקש עזרה.
אני מנסה.
אני מנסה לעודד אותך.
אני מנסה לשמח אותך.
אני מנסה לגרום לך לחשוב שיש שם מישהו שיחשוב עליך…
אבל אתה?
אתה בשלך.
אפשר לומר שנמאס לי.
עם כל ההערכה שלי אליך, נמאס לי כבר.
אתה מתעלם ממני לחלוטין.
אני מרגישה שלא אכפת לך.
כל מה שאני מקבלת זה "היי ריקס".
וזה מייאש.
אז כשתרצה לדבר אליי, אבל לדבר אליי בגובה העיניים, אני תמיד פה.
כמו תמיד.
אפילו שאתה אף פעם לא שמת לב לזה.
נמאס לי.
נמאס לי לנסות לעודד אותך.
נמאס לי לנסות לקבל תשומת לב.
נמאס לי מהאדישות שלך.
נמאס לי מהאדישות.
נמאס לי.
נמאס.
אתה לא רוצה שירחמו עלייך?
אז תרים את השברים שלך,
תעטה חיוך מזויף,
ותעשה את מה שכולם עושים,
תמשיך בחייך.
תקווה שבאיזשהו שלב מזדיין, זה נהיה קל יותר.
לא טוב יותר, אלא קל יותר.
אתה אפילו לא חייב להרגיש שהכול בסדר,
פשוט תעשה את זה,
בסופו של דבר, זה ישתלם.
או לפחות כך שמעתי.
וזה לא חשובסאם יש אי-שם אנשים חולי סרטן או אנשים שמתים,
זאת המציאות שלהם, וזו שלך.
מותר לך להיות עצוב, כול עוד אתה לא הולך עם זה רחוק מידי.
ולא, אני ממש לא מרחמת עלייך,
למה?
כי רחמים זה רגש מיותר לחלוטין שגורם לנו להזדהות עם אנשים חלשים
ואתה לא חלש,
לפחות ממה שאני הבנתי.
אז פשוט תרים את עצמך, עם כמה שזה קשה.
זה ממש עצוב, ונכון…
אני לא בטוחה עם אתה רואה את זה אבל…
כשכל הילדים/נערים פה רשמו לך עצות, ראיתי שלא שמת לב אליהם.
אני לא בטוחה עם אתה קורא את העצות שלהם,
אני יודעת שכבר התרגלת לזה, להגיד רע על עצמיך.
אבל רק תנסה, לעשות לעצמך טוב.
ויש לי רק שאלה קטנה, העם מה שאתה עובר במציאות זה אמתי?
או שזה רק צומי?
את לא יודעת מה הבנאדם עובר,מה הוא קורא ומה לא, וזה שהוא לא מגיב לא אומר שהוא לא ראה, קפיש?
ואם אין לך את היכולת לסתום את הפה כשבא לך לעקוץ או להעליב, אז פשוט אל תגיבי, כי את פוזאיסטית.
ואני שונאת פוזאיסטים.
את לא יכולה לדעת מה הוא אומר לעצמו, מעבר למה שהוא רושם כאן, ואם את לא מאמינה שאלו באמת הרגשות שלו אז תשקלי מילים ואל תרשמי "זה רק צומי" כי בתכלס, את עכשיו ניסית לקבל קצת צומי נכון?
אז תעשי טובה לאנושות ואל תגיבי.
תודה
כנ"ל גם לגבי..
אני רוצה לבכות אבל כשאני בוכה אני פשוט רוצה להפסיק..
אני רוצה זוגיות אני רק רוצה שהיא תיגמר.. אני פשוט.. מעדיפה להיות לבד.. לא להטריד אחרים בבעיות שלי ופשוט.. שקט.
אני רוצה לישון.. אבל כשאני ישנה אני רק רוצה להמשיך לישון ולא להתעורר..
אבל אתה צריך להבין.. גם אם אני רוצה.. אני לא עושה.
אני מחזיקה מעמד כי יש משפחה, יש לימודים.. יש עתיד.. גם אם הוא לא הכי זוהר וטוב..
יש חברים (לא בהכרח בסטיי וכל השטויות האלה.. הכוונה היא לסביבה)
ואנשים שאתה לא מכיר או כן מכיר שאתה משפיע עליהם גם לא במודע.
יש אנשים שאפילו מבט שלהם גורם לשיפור מסויים של המצב רוח.
אתה אף פעם לא תוכל לדעת, אלא אם כן יגידו לך, שאתה הבנאדם הזה.
וגם אם העתיד לא יהיה זוהר.. הוא יכול להשתפר. אני בטוחה ששהוא ישתפר. אז תתעודד.. כי Y.O.L.O.
חח סתם
אבל רצינית, חיים רק פעם אחת.. תנצל את החיים שלך עד הסוף