גיבור-פרק 2

קמרון הביטה בדימון,או כפי שחבריו קוראים לו,קופר.
גם הוא נתן בה מבט,עם חיוך קר שכזה.
עסוק עם חבריו.
היא נראתה טוב בלבוש אזרחי.
נראה היה כי כאילו סימנה לו משהו,כשהיא יוצאת החוצה.
״סלחו לי,חבריי.."אמר קופר, מניח את כוס המשקה הריקה שלו על הבר.
הוא יצא בעקבות קמרון.
היא עמדה מאחורי הפאב,במקום שאיש אינו רואה.
כשקופר,מפתיע אותה.
הוא הפתיע אותה בנשיקה עזה.
״איין לך מושג,כמה חיכיתי לרגע הזה..״הוא אמר בהתרגשות,מוסיף לנשק ולגעת בה.כשהיא נכנעת למגע שלו.בזרועותיו.
״הלב שלי עומד להתפוצץ..״הוא אמר,נושם בין נשיקה סוערת ונשיקה סוערת.
״קופ,עד מתי נגנב ככה,כמו שודדים בלילה..?״היא שאלה.
״ידוע לך שאנחנו עלולים להכנס לכלא..״הוא אמר.
״..על מה?..על אהבה?!״ קראה קמרון.
״..אני המפקד שלך.זה כמו,שמורה יתעסק עם תלמידה.אבל,את לא קטינה.״אמר קופר,״זה נוגד את חוקיי הצבא.״
״קופ..אנחנו מאוהבים!״היא קראה בפניו..
כשמאוחר יותר הם מצאו עצמם בחדרו של קופר,מתנים זה בזו אהבים.
מאוחר יותר,שכבו זה לצד זו במיטה,מביטים זה בזו,ומכוסים בשמיכה.
הם שומרים על הרומן בניהם בסוד כבר מספר חודשים.
קופר,הוסיף להביט בפנייה מלטף אותם.מסיט את השיער מעיניה.
״..מה העיניין,יפיפייה שלי?״הוא שאל,מביט בה במבט נוגה.
״..שמור על עצמך,שם למעלה.אתה שומע אותי?״היא אמרה לו.
״יהיה בסדר..״הוא הרגיע אותה.
״למה יש לי הרגשה שמשהו רע עומד לקרות..?״היא שאלה.
״ג׳ס..״הוא אמר,״האמיני לי.. לא יקרה כלום״.
קמרון הוא שם המשפחה שלה.שמה הפרטי הוא ג׳סיקה.
״מה אם אתה תיהרג..?..אייך אני אוכל לחיות בלעדייך?״היא אמרה,מודאגת.
״מתוקה שלי..שום דבר לא יקרה לי. גם אני דואג לך..אבל, זה תרגיל.לא אמור לקרות כלום..״הוא הרגיע אותה,״לכי לישון.״
דיימון ידע להתמודד עם מצבי מצוקה.הוא טייס מיומן ומאומן הייטב.