השמיים שלך פרק 6

השמיים שלך -פרק 6 : "בריחה או מה ?"

די . האיירי הזאת שגעה אותי , ממש לא התכוונתי לחלוק איתה חדר במהלך השנה אבל מה שבטוח שהיום לא יכולתי לעשות עם זה הרבה . הבטתי מחוץ לחלון של החדר , חושך ושקט . טוב לדעת שהתלמידים כאן ממושמעים .
בדממה מוחלטת ירדתי מהמיטה שלי ופתחתי את דלת החדר תוך כך שהאני משאירה את איירי המפלצתית הרחק ממני וממחשבותיי .
המסדרון של מעונות הבנות היה שקט , השקט ממש הזכיר לי את הכפר עם לא היו כל המנורות הנאון הלבנות והמסנוורות והמיזוג החזק מידי . תוך שניות ספורות כבר הייתי מחוך למעונות הבנות בחדר מדרגות קטן , המעונות היו בקומה השנייה לכן לא הייתה לי כל בעיה לרדת קומה אחת ולצאת אל מחוץ לבניין האיום .
יצאתי מהבניין והדעתי אל שביל שבהמשך התפצל לכמה כיוונים , הורדתי את נעלי הבית שלי וירדתי מהשביל . וואו זו הייתה תחושה משחררת כל כך להגריש את הדשה הרטוב תחת רגלי ולנשום נשימה עמוקה . הייתי כל כך שקועה בתחושות הטובות שלי שלא שמתי לב לצל שהיה מאחורי .
"את לא אמורה להיות כאן !" נשמע קול עמוק . הסתובבתי במהירות אדם בעל מבנה גוף חסון וכמה צלקות על הפנים הביט בי מלמעלה .
"אני … רק …" בדחף לא מוסבר התחלתי לרוץ כשאני משאירה את נעלי הבית הוורודות שלי מאחורי .
הדשא היה לח אך למרות זאת לא היו בי כל חששות שאחליק רק רציתי לברוח מהאדם המאיים הזה . המשכתי לרוץ בחושך בלי לעצור אפילו להסדיר את נשימתי . אחרי דקות ארוכות של ריצה , וכאשר הייתי בטוחה שהאדם המאיים כבר לא אחרי עצרתי להסדיר את נשימתי . עשיתי טעות .
מסתבר שמבלי לשים לב הגעתי אל שולי היער שבצד המזרחי של בית הספר , נשמתי עמוק , אור הירח לא הגיעה לכן לכן היה חשוך אפילו יותר . נשמע קול מתחת לרגלי , המטתי למעטה ורעיתי ענף שבור .
את סתם מפחדת , תעצרי תנשמי . פקדתי על עצמי .
השקט שגרמתי בכך שעצרתי את נשמתי הביא אותי להבנה חדשה , שמעתי משהו עמוק יותר מתוך היער זה היה … מוזיקה ?