הכל חולף בחיים
תנשמי, קחי נשימה עמוקה, לא אל תפחדי.
תקחי אוויר, לאט, תזהרי.
לא לבכות, תפסיקי, תנגבי את הדמעות שמתנגדות.
תנגבי את הפנים, את שובל האיפור שאת פנייך היפות מלכלכות.
לא, אל תחשבי, פיקחי את עינייך.
אל תתני למחשבות להאפיל על שיקולייך.
אל תכניעי, תחכי, משהו יכול להשתנות.
תפסיקי להתלונן, לכולם יש שעות קשות.
תפסיקי, לאחוז בציפורניים, זה רק מקשה עלייך להרפות בינתיים.
די, את לא יכולה לספוג את זה יותר, תרימי את ראשך, הכתר שלך עומד להתפרק.
ונכון, זה קשה, את לא בובה בלי רגשות.
אבל די, תפסיקי לבכות, תנגבי עכשיו את הדמעות.
יהיה בסדר מבטיחה, ואני יהיה הראשונה שתקיים את ההבטחה.
ואל תדאגי הכל חולף בחיים…
וכמו שאת אמרת לי תמיד כשבכיתי.
״אפילו החיים עצמם״.
תגובות (16)
אהבתי את צורת הכתיבה, מאוד מרשים :)
זה מושלם
נורא יפה. מושלם
זה קטע יפה מאוד וגם חכם
אני רק לא בטוחה שהז'אנר מתאים…
צודקת … זה בטעות
הז׳אנר אמור להיות בסיפורי חיים :)
התחלתי לבכות באמת
וואו איזה יפה זה , זה יפה מאוד ומיוחד מאוד ,
מדרגת לחמש
סופסוף סיפור חדש בבחירת העורכים. למרות שהוא לא ממש יוצא דופן. זה לא שהוא כתוב לא טוב, כמו רוב הסיפורים באתר, הוא פשוט לא מעניין… <(")
מה?! לא יצא לי כלום!
וואו זה מדהים !!
זה מקסים, אבל כשאת כותבת פעולה שתעשי בגוף ראשון, את כותבת א' ולא י', אהיה ולא יהיה או תהיה (תהיה זה לגוף שלישי).
אהבתי, אבל האמת שיש לך המון טעויות דקדוקיות.
בכבוד רב, אינטלקטואל חביב לשעבר.
יש קצת בעיה עם הסימני פיסוק אבל מי שם לב לזה בכלל?! זה מרגש כל כך…
מיוחד מאוד. הכתיבה יוצאת דופן.
לא רק עם סימני הפיסוק, גם עם המאזכרים, פועל בגוף ראשון בעתיד ובעצם עשית כאן כל טעות דקדוקית אפשרית. סליחה על הביקורת הנוקשה אבל באמת שזה בלתי אפשרי לקרוא ככה סיפור. ואחרי שדיברנו על הדקדוק, אפשר לעבור לתוכן. מממ. לא הבנתי כל כך הרבה, אבל ממה שכן הבנתי – למה רשמת "הכתר שלך יתפרק"? מאיפה בכלל הבאת כתר? או שהתכוונת לזה בתור מטאפורה או משהו אחר?
חוץ מזה, את קצת סתרת את עצמך. את לא יכולה לספוג את זה מצד אחד, אבל מצד שני את צריכה להרים את הראש? סתירה.
וואו!