סיפורי ערסים זוהר ואבי פרק 16 חלק א׳

פרק 16
אני פשוט לא מסוגלת. 
אני לא רוצה להתאהב. בטח שלא בערס.
ואני לא רוצה להרשות לעצמי להיות in love או לפול באהבה. 
פשוט לא !
סגרתי את דלת חדרי, ונעלתי אותה. 
מה שאני צריכה עכשיו זה זמן לבד.
פשוט זמן לבד.
טוב… לא עד כדי כך לבד… לפחות שיהיה אם שוקולד, פופקורן וסרט טוב. 
ואם החברה הכי טובה שלך. 
מורן ! 
הוצאתי את האייפון מהטעינה ושלחתי למורן הודעה. 
״פה ?״ שלחתי לה. 
״סופסוף ! איפה היית כל הזמן הזה ?! לא שמעתי מימך מלא זמן !״ היא שלחה לי. 
״באתי אלייך הביתה בבוקר -,-״ שלחתי לה 
״עדיין… מה קורה ?״ היא שאלה. 
״להגיד ת׳אמת, זבלה !״ שלחתי לה… אחרי הנשיקה הרגשתי זבל !
״אצלך תוך 5 דק׳״ היא התנתקה מהוואצפ
התחברתי לפייס וכתבתי סטטוס. 

Zohar cachlone –
' אין לך חיים בזבל, יש לך זבל שצריך להוציא מהחיים :/… ' כתבתי.
רק חבל שאתה לא רוצה להוציא. 
״תפתחי !״ שמעתי את קולה של מורן מבעד לדלת. 
פתחתי את הדלת והיא נפלה על מיטתי. 
״עכשיו ספרי, מה קרה ?״ היא שאלה. 
נאחזתי בדברים והתיישבתי לידה. ״סתם…״ 
״אז סתם רצתי לפה ?!״ היא שאלה בעצבים. ״הרגשתי כמו במרתון אם עצמי !״ 
״למה יש פה קביים ?״ היא שאלה בבהלה.
״שברתי את הרגל.. עדיין לא ידוע כי לא הלכתי לרופא.״ עניתי לה .
״ולמה אבי למעטה נראה אבוד ?״ הא שאלה בחשד.. 
״לכי תדעי את משפחת בוזגלו,״ מלמלתי באנחה ונשכבתי במיטה .
״תשפחי הכל עכשיו !״ היא אמרה.
״תביא מים ואני אשפוך״ אמרתי בחיוך ציני. 
״קורע !״ היא מלמלה בציניות. ״יאללה, תתחילו לדבר.״
התחלתי לספר לה על מה שקרה בבוקר, אל זה שכמעט התנשקו ואל זה שעכשיו… ״…. ולפני רגע התנשקנו, התנתקתי ובחרתי״. 
סיימתי לספר כת סיפורי. 
נודרת שאני יכולה לעשות לא ספר אלה ספרים על הסיפור הזה !
״אבל קודם כול תעשי את מה שטוב לך !״ היא אמרה בניסיון לתמוך בי. 
״ומה את חושבת שטוב לי ?״ שאלתי באנחה.
״אני לא יודעת, אלה החיים שלך.״  היא ענתה. ״אני אעזוב אותך קצת לבד. ביי אוחתי,״ היא חיבקה אותי ויצאה מהחדר. 

-מנק׳ המבט של אבי- 
סעמק ערסס, לא הייתי בכלל צריך לנשק אותה ! 
התחלתי להטיף לעצמי מוסר, עד שהייתה דפיקה בדלת. 
״מה קרה לה ?!״ מורן, שעמדה בפתח הדלת ונראית עצבנית, שאלה. 
״מה קרה למי ?״ שאלתי באנחה. למי יש כוח אחרי מה שקרה לפני רגע ?!
״אל תשחק לי אותה ראש קטן !״ היא אמרה בעצבים. 
״סעמקק, אין לי כוח עלייך״ אמרתי עצבני. ״תעלי עלייה וזהו.״ 
היא הסתכלה עליי בעצבים ועלתה לחדר של זוהר. 
אחרי איזה שעה, מורן ירדה. 
״אפשר לעלות עלייה ?״ שאלתי בתקווה שכן. 
היא הנידה את ראשה ללא. ״היא לא מקבלת אורחים. במיוחד לא רצויים.״ היא עברה אותי פותחת את דלת הבית. 
״בחיילת מורן,״ מלמלתי ותפסתי בידה מונע מימנה להמשיך בדרכה. ״בבקשה,״ 
פחח גם לי אין מושג למה אני כלכך מתחנן לראות מה קורה אם זוהר.
 היא תמיד לא עניינה אותי.
או שכן. 
״אני לא יודעת, אבי.״ היא נאנחה. ״תעלה אם אתה רוצה״ היא הרפה את ידה מידי ויצאה מהבית. 
נאנחתי ועליתי לחדר של זוהר.