"רק שתחזרי שוב בעתיד אדע מה בליבך את שומרת."פרק 12 שובבים ;)

"ביי" צעקנו באותו הזמן. זואי נאנחה בהקלה "אז איפה היינו?" שאלה אותי בחיוך שובב נשכבה מאליי ונישקה לי את הצוואר.
פרק 12
צפיתי בזואי שמה את בגדיה התחתונים שהיו תחתונים וחזייה לבנים מבד דק. ומעל זה את חולצתי שהייתה גדולה אליה בכמה בהרבה מידות והגיעה לה בדיוק עד תחילת הירך. היא התקרבה על ברכיי מנשקת אותי נשיקה עוצמית וסוערת. כאשר התנתקנו היא חייכה אליי .
"אני רעבה אני אלך להכין לנו ארוחת צהריים שים בגד ים ניכנס אחר כך לבריכה" אמרה לי.
וירדה.
נישכבתי על המיטה ושקעתי במחשבות . למה זה כל כך הפריע לי שאן ראתה אותנו? הרי רק עכשיו הכרנו אין סיבה שיהיה אכפת לי ממנה. נכון?… קמתי מהמיטה והוצאתי בגד ים של גולשים. החלפתי בגדים ונישארתי ללוא חולצ
1ה. "האוכל מוכן"שמעתי את קולה ,ל שואי מה שגרם לי להתעורר מהמחשבות. ירדתי למטה וירדתי לכיוון המטבח. ניכנסתי והיא לא הייתה שם וגם לא האוכל. "זואי? זואי איפה את?"קראתי ברחבי הבית "הלכתי לשים בגד ים
תחכה לי בבריכה" ענתה לי ועשיתי כמבוקשה.
נקודת מבט אן
לא הפסקתי לחשוב על זה. כל הכלילה לא. למה? למה זה כל עך כואב לי אני לא מכירנה אותו בכלל לא אותו ולא את זואי למה זה כל כך פגע בי? אין לי על זה עדיין תשובה..