הדרך אל הדרקון הוולשי – פרק 40

אוון דפק בכוח על דלת האמבטיה, אבל טום בחן את עצמו באהבה אדירה במראה, וממש לא התכוון לפנות את האמבטיה. הוא עשה שריר, אחרי שכבר הוריד את החולצה שלו, ועכשיו הוא התלהב משרירי הבטן שלו.
"אפילו לא ידעתי שאני עד כדי כך חתיך" אמר טום לעצמו ומישש את השרירים שלו.
הוא סירק את השיער שלו באובססיביות וסידר אותו כך שיראה הכי טוב שרק אפשר.
בפעם הראשונה שלו אי-פעם הוא תר אחרי בגדים יפים במזוודה שלו, והוא בחר בזוג מכנסיים שחורות קצרות. הוא רצה לבחור חולצה שחורה עם ציור מגניב, אבל אז הוא החליט שהקוביות בבטן שלו ראויות להופיע לעיני כולם. לפחות בבית.
הוא יצא לבסוף מחדר המקלחת, כאשר כל מה שהוא עשה היה רק לבהות בעצמו לפחות במשך חצי שעה.
"מה עובר עליך?!" שאל אוון בצעקה.
"שששש…" אמר לו טום "אתה עוד תעיר את כולם כאן."
"כולם כבר ערים!" קרא אוון "אתה מעכב את כולם."
"אבל כשנכנסתי אף אחד לא היה ער מלבדי!" קרא טום.
אוון זרק אליו מבט של "ומכאן נובע ש…" ונכנס לחדר האמבטיה.
טום החליק את ידו על שיערו ואז התיישב על הספה.
"מה עושים?" הוא שאל את אנדרו ברגע שהוא ירד במדרגות.
אנדרו שלח מבט חמוץ אל עבר הקוביות בבטן של טום ואז התפנה כדי לענות לו; "כרגע, יוצאים לקרדיף, יש רכבת…"
"רכבת?" קטע טום את אנדרו "למה דווקא רכבת?"
"אם בא לך פשוט לעופף אין לי בעיה שתעוף" אמר אנדרו בכעס.
הוא קפץ את אגרופו, וטום היה בטוח שראה שם ניצוץ של משהו לבן.
"למה אתה כועס עלי?" שאל טום "רק בגלל שאתה מקנא…"
"מקנא?!" שאל אנדרו והפרצוף שלו האדים לחלוטין.
הוא נתן אגרוף חזק לטום. טום שפשף בידו את האזור הפגוע שהאדים כמעט כמו הפנים של אנדרו.
"מה זה היה?!" שאל טום, מופתע.
"אתה בבית שלי, אתה מתארח אצלי, אתה צריך להיות נחמד אליי, אתה צריך להפסיק להיות כל כך מאוהב בעצמך!" צרח עליו אנדרו. דמעות עמדו בעיניים שלו.
"אתה גם מאוהב בי" אמר טום, אפילו בלי לחשוב.
אנדרו רצה לתת לו עוד סטירה אבל הוא הבליג, או כך לפחות טום חשב.
טום הניע את ראשו, כך ששיערו הבלונדיני התנופף.
"אנדרו, תירגע" אמר טום.
אנדרו היה כל כך אדום, כך שלו היו מצלמים אותו, ואז משווים עם עגבנייה, סביר להניח שלא היו מוצאים הבדלים.
נראה היה שטום בכלל לא שם לב שאנדרו עצבני או משהו כדומה.
"ואכפת לך להביא לי כוס מים?" שאל טום.
אנדרו חייך.
"כן" הוא אמר בקול לבבי, מוזר להחריד.
הוא הלך למטבח בשביל להביא להוד מלכותו את כוס המים שלו.
בינתיים, נופר ואוון כבר היו מוכנים ליציאה.
"קח" אמר אנדרו בקול תקיף אך נחמד לטום, והושיט כוס מים.
"תודה" אמר טום בחיוך ושתה.
"בואו נצא" הציע אוון.
"יש לנו בדיוק עשר דקות להגיע לתחנה, מעולה" אמרה נופר והציצה בשעון שלה.
"בואו" אמר אנדרו. אנדרו יצא דרך הדלת ואחריו כל השאר.
"ביי ג'ולי" הוא אמר וחבק לאחותו.
"ביי אנדי, בהצלחה." היא אמרה בקול שקט.
הוא נתן לה נשיקה אחת אחרונה והם יצאו דרך הדלת.
הם הלכו בשביל שמוביל מהבית של אנדרו לרחוב.
"אני לא מרגיש כל כך טוב" מלמל טום.
אנדרו רק חייך חיוך רחב.