רצית לדבר, אז דבר

"אנחנו צריכים לדבר"
אני אומר לך, בזמן שאני מושך אותך מההמון.
"ריקוד עולה 25 דולר"
אתה אומר באדישות.
"כי אם אתה לא מוכן לשלם,
אתה יכול להמשיך ללכת"
אתה אומר ומפנה את גבך אליי.
"בסדר, קח" אני אומר, ומושיט לך את הכסף.
חושב שתדבר איתי כמו בנאדם נורמלי,
רק ששכחתי דבר מה קטנטן,
אתה מעולם לא הייתה נורמלי.
"שב" אתה אומר לאחר שמשכת אותי
אל אחת מהספות.
"תקשיב, אתה לא חייב לעשות את זה"
אני אומר לך, וממש מקווה שתפסיק.
"רצית לדבר, אז דבר" אתה אומר לי,
בזמן שאתה ממשיך במעשייך.
"תקשיב, אתה חייב לחזור הביתה"
אני אומר לך, ומנסה להתעלם.
"אני מבין שאתה לא רוצה שום קשר אליי,
אבל מה עם כול השאר?" אני שואל אותך,
ולרגע, תופס במבטך.
"הכול מתמוטט בלעדייך" אני מוסיף.
"הכול התמוטט עוד כשהייתי" אתה אומר,
וקם ממני.
"תקשיב-" אני מתחיל להגיד, אך אתה עוצר אותי.
"שלמת על ריקוד אחד,
אם אתה רוצה עוד זמן, תצטרך לשלם שוב"
אתה אומר, וניצוץ התקווה שלי כבה לחלוטין.
"אני הולך, אבל תזכור שאם תרצה,
תמיד יהיה לך לאין לחזור" אני אומר, ומסתובב ללכת.
"טוב, לפחות יהיה לך אם תגיע בזמן"