הנבואה – פרק 18
"אז איך יוצאים מכאן?" ספיר שאלה, בתקווה שהם יודעים. וויל ושניר החליפו מבטים נבוכים. כשחיפשו את ספיר הם פתחו את כל הדלתות במבנה, אבל הם לא ראו יציאה. הם גם לא חיפשו אותה, הם לא חשבו על זה אפילו.
"יופי, טמבלים." ספיר נאנחה למראה מבוכתם. "מצאתם אותי, אבל עכשיו אין לנו מושג איך לצאת מכאן."
"בערך…" וויל אמר, וספיר התאפקה שלא להתפרץ עליו. ואז נזכרה במשגר האוטומטי שוויל המציא, שבלחיצת כפתור ישלח אותם ישר לבית הנבואה…
פעם קודמת זה עבד, היא חשבה, אז למה שעכשיו זה לא יעבוד?
"וויל?" היא פנתה אל וויל. הוא נעץ בה מבט שואל.
"אתה זוכר את המכשיר הזה ששניר אמר שהמצאת ששולח ישר לבית הנבואה? זה שהשתמשנו בו בפעם הראשונה?"
וויל הנהן. הוא הוציא את המשגר האוטומטי מכיס הז'קט שלו, והושיט אותו קדימה בדרמטיות.
"אוי, נו באמת!" ספיר קראה. קול צחוק נשמע מהחדר בו נייט היה, ווויל הסמיק מעט.
"תנמיכי את הטון," הוא ביקש. שניר צחקק וספיר חייכה.
וויל קירב את אצבעו באיטיות דרמטית גם היא אל עבר הכפתור, וספיר נאנחה ולחצה לפני שוויל הספיק להגיע עם אצבעו לחצי הדרך.
האור סימא את עיניה והראה לה שהמשגר האוטומטי עבד גם הפעם. רק שלא יתקלקל בדרך, היא חשבה.
חבטה נשמעה. כנראה אחד הבנים נחת, ספיר חשבה. היא חייכה לעצמה.
לאחר עוד מספר שניות גם היא נחתה. מתחתיה שכב שניר, שעמד להתרומם בדיוק ברגע שהיא נחתה ליו. ספיר החלה להתרומם, אך פתאום פתח נראה באוויר ומתוכו יצא וויל, כשהוא צווח מעט. הוא נחת על ספיר במלא העוצמה.
"אח, זה כאב…" מלמלה ספיר. וויל מיהר להתרומם ואחריו ספיר, כשאחריה שניר.
"מה הקטע שלך בלהרוס לי את הגב?" שניר כמעט צרח על ספיר. ספיר נרתעה מעט, וקול צחוק נשמע.
שני הבנים וספיר הפנו את מבטיהם אל הכניסה, משם הגיע קול הצחוק. נערה בעלת שיער אדמוני עמדה שם, נשענת על משקוף הדלת. במידה מוזרה היא הזכירה לספיר את נייט.
"אן!" וויל ושניר קראו והתקרבו אל הנערה. ספיר נשפה ברוגז קל. מיד היא ידעה, שאותה היא לא תאהב. בכלל לא.
היא התקרבה בצעדים איטיים ובטוחים אל הנערה – אן.
"מה קרה לך אז?" וויל שאל את אן. אן צחקה צחוק קלוש ומזויף, שנמוג לאחר מספר שניות.
"סתם." היא זרקה.
"נו, אן," שניר דחק בה. "אף אחד לא יכול לגרם לך לצרוח כך. אל תגידי לי שזה היה סתם."
"סתם." היא אמרה שנית. שניר פתח את פיו כדי לדחוק בה שוב, אבל ספיר הרימה את ידה בסימן לשתוק.
"מי זה היה? הוא הפחיד אותך? עשה לך משהו?" ספיר ניסתה. אן נשמה עמוק והנהנה.
"הוא הוציא סכין. הוא איים עליי שאם לא אגיד לו איפה הנבחרת, הוא יפגע בי. ושאתם שניכם תהיו הבאים בתור." היא אמרה והצביעה על שני הבנים. "והקטע הוא שאני בכלל לא יודעת מי היא הנבחרת…"
"היא סוג של עומדת מולך," וויל העיר, וספיר העיפה לעברו מבט מזהיר.
"סוג של? סוג של?! אני סוג של- רגע, אני הנבחרת?" ספיר קראה, ושניר צחק.
"בטח שאת הנבחרת. לא הבנת את זה כבר בעצמך?" הוא אמר. ספיר הנידה בראשה לשלילה.
"את, יש לך תפיסה של צב." וויל קרא, וספיר חבטה בו. אן ושניר צחקו, ולפתע אדם נוסף נכנס לחדר. היה זה אברמוני. ולא נראה היה שיש לו דבר-מה טוב להגיד.
"וויל, שניר. בואו איתי." הוא אמר בקול חסר רגש. וויל ושניר החליפו ביניהם מבטים מבולבלים.
"למה, אדוני?" שניר שאל. אברמוני הביט בו.
"אתן, שתיכן, תישארו כאן. ואתם, שניכם, בואו איתי. אסביר אחר-כך." הוא אמר באותו קול חסר רגש. עכשיו גם ספיר ואן החליפו מבטים מבולבלים.
"הוא לא מתנהג כך בדרך כלל," אן לחשה לספיר. ספיר הביטה בה, ולאחר מכן הביטה בוויל ושניר, שהלכו אחרי אברמוני ותוך שניות מעטות נעלמו מאחורי הדלת.
תגובות (7)
יש!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! כמה זמן חיכיתי לפרק הזה!!!!
את כותבת מדהים ואני רוצה עכשיו את הפרק הבא!!!
5♥
איזה סיפור מושלם!!
את כותבת משהים ואני יודעת שאני רק קוראת חדשה של זה אבל אני כבר מתה על זה!
אני קראתי עכשיו את כל הסיפורים שלך ואת ממש ממש ממש מוכשרת!! (ונ.ב. תודה שהגנת עליי בסיפור של על סיפורי הערסים.. משום מה הוא נמחק!!)
מדרגת למדהים!!!!!
למה אני לא מצליחה לדרג?!?!!?!?!!?!?!!?!!?
תודה רבה, לשתיכן :)
ובשביל לדרג צריך ללחוץ על הלב שאת חושבת שהוא מתאים – הראשון זה לא משהו, השני זה טעון שיפור, השלישי זה נחמד, הרביעי זה אהבתי והחמישי זה מדהים. אין לי מושג למה אני זוכרת את זה.
אני יודעת, אבל זה לא נותן לי לדרג..
טוב, אבל עדיין אני חושבת שזה מדהים!! ^^
תקוללי אי יכולת לדרג!!!!!!!
בכול אופן תמשיכי…. ♥♥♥
זה ממש טוב! :)
PART OF ME ! חזרת! איזה כיף! ותודה…