הפחד
הפחד שעוטף אותך בצדדים,
הפחד שעוטף אותך מכל הכיוונים,
לא רוצה לעזוב אותך למנוחה, להמשיך לרדוף אותך למשך כל חייך.
הפחד להיות מי שאתה לא.
הפחד לעמוד מול כל העולם, הפחד לשנוא, הפחד לאהוב
לא להיות אחר, חסר מילים, לומר את מה שיש לך לומר ללא כל הפחדים.
לזרום לאותו כיוון של כל שאר הדגים בים
הפחד הוא זה שגורם לך להיות שונה, יוצא דופן מכולם.
תגובות (25)
ת'כלס (אומרת הילדה הכי פחדנית ביקום שפעם אחת פחדה מהצל שלה)
אני אהבתי את זה. אני לא יודעת מה עוד להגיד, פשוט נורא אהבתי את זה!!
תולעתתת נטשת את הסיפורים שלי????(סליחה שאני כותבת את זה פה)
תחמיאי לי $#@#$!
או מיי גאד!!! "this is me !!"
אני אחטוף אותך בשנתך, אחתוך לך אצבע, אצבע, ציפורן, ציפורן, שערה וריס. אני ארצח אותך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אני עמדתי להעלות שיר בדיוק בשם הזה!!!!!!
לא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
ותסמכי עלי שאני יכולה להיות אכזרית………
לא!!!!א!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
או מיי גאד!!! "this is me !!"
אני אחטוף אותך בשנתך, אחתוך לך אצבע, אצבע, ציפורן, ציפורן, שערה וריס. אני ארצח אותך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אני עמדתי להעלות שיר בדיוק בשם הזה!!!!!!
לא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
ותסמכי עלי שאני יכולה להיות אכזרית………
תתפלאי אבל טיפה של דופק עלה מרוב הפחד ^
לתולעת סיפורים תודה♥ והמעודדת, רק שתדעי שהעליתי את השיר לפני הרבה זמן פשוט לא היו לי תגובות אז העלתי שוב אז כתבתי את השיר מלפני הרבה זמן ומלפני עוד שאת בכלל רצית להעלות את השיר שלך… (ותיקנתי בו רק מילה…) O_O
ומיכל, לא הבנתי אם אהבת את השיר או לא חחח….
מאוד אהבתי, את כותבת מאוד יפה .
אשמח אם תקראי את הסיפור שלי
תודה רבה, אני אקרא את הסיפור שלך עכשיו ;)
לא אהבתי. החרוזים לא טובים, הרעיון נדוש והמשלב הלשוני בינוני. ואגב, אם כבר זה בדיוק להיפך. הפחד להיות שונה גורם לך להיות כמו כולם. ומי שדווקא כן מנסה להיות שונה מנסה להיות שונה בדיוק באותה דרך כמו כל השאר, וכך הוא הופך להיות בדיוק אותו הדבר כמו כולם. תני לי לצטט לך שורה מצחיקה ששמעתי פעם בעניין (זה דו-שיח בין ילדה ואמה):
"אמא, אני יכולה לעשות פס ורוד בשיער?"
"לא, למה?"
"כי זה ייחודי. כולם עושים את זה."
אז בנימה אופטימית זו, להתראות.
בכבוד רב, אינטלקטואל חביב לשעבר.
אתה בטוח שאתה מרוגז 'קלות'?…
חחח אהבתי את הבדיחה.
ולמען האמת, אני חושבת שאתה בערך המחברים היחידים, שהם אומנם לא הכי אהובים, אבל הם יודעים לתת ביקרות אמיתית.
הרוב אומרים שזה מדהים וזהו.
מה אם הערות?
לא סתם זה שם המשתמש שלך-"מרוגז קלות"…. -_-
לא הבנתי…
חחח
קחי את זה בקלות, זה לא אישי, הוא ככה עם כולם :)
לא אהבת את הסיפור, אמרת שהחרוזים לא טובים, הרעיון נדוש והמשלב הלשוני בינוני (וזו דעתך וזה בסדר) ואז כתבתי: "לא סתם זה שם המשתמש שלך- מרוגז קלות", כי זה מרגיש כאילו התעצבנת על השיר…
בקיצור זה אמור להיות בצחוק…
אההההההה… לא, לא התעצבנתי על השיר. זה שאני מבקר אותו לא אומר שהתעצבנתי עליו. אם אני מצפה לתגובה מסוג כלשהו על מה שכתבתי על השיר, היא תהיה משהו בנוסח "תודה רבה, אני מקבל/ת את הביקורת" או "לך תזדיין". נו, כאלה הם החיים.
אהבתי את השיר אבל את האמת מרוגז קלות באמת סמתי לב שרוב התגובות שלך הם תיקונים ;) סליחה אם יש לי שגיעות…
חה חה
ת'כלס, לפחות הוא מגיב תגובה שאשכרה עוזרת במשהו
אהבתי :)
כל כך נכון…
תודה :) שמחה שאהבתן ומרוגז קלות זה בשבילך: תודה רבה, אני מקבלת את הביקורת שלך, אתה אמיתי וישר ורק על זה אני צריכה לומר לך תודה, זו הדעה שלך וזו זכותך להביע אותה :)
ואני מבין שכרגע את נושמת עמוק ומנסה לא לפוצץ את המסך?
אני מניחה שזה מה שקורה.
לא ממש, פשוט על הפעם הראשונה שראיתי את התגובה התעצבנתי קצת,
לא ידעתי איך לקבל את הדעה שלך, אבל עכשיו אני מבינה שזו זכותך וכל מה שאמרתי בתגובה הקודמת (למי יש כוח עכשיו לחזור על כל זה חח…)