השמיים שלך פרק 1

השמיים שלך -פרק 1 :

"קדימה לו זוזי קצת ימינה " דחקה בי אמבר . קימטתי את אפי למשמע קיצור שמי .
"אבל אם אני לא מבינה בשביל מה זה נחוץ ?" השבתי בתמימות .
היא פלטה נחירת צחוק ודחפה אותי קלות . "אני רוצה מזכרת מהחברה הכי טובה שלי זה יותר מידי לבקש ?" היא שאלה בצורה רטורית והצמידה את פני אל פניה . היא הרימה את האייפון שלה והניפה אותו מולינו .
אני שונאת להצטלם , רטנתי בליבי ומרחתי על פני חיוך מזויף .
נשמע קליק ואמבר דחפה אותי קלות כדי להביט בתמונה .
"תראי עד כמה אנחנו מושלמות " היא דחפה את האיפון ממש קרוב לפניי .
הבטתי בשני הבנות המחייכות האחת שחורת שיער ושחורת עיניים ,חיוך לבן הדגיש את האודם האדום שעל שפתייה, זו הייתה אמבר . החברה הכי טובה שלי .
"בכל מקרה לו " היא אמרה כשהיא שוב משתמשת בכינוי החיבה שלי ," הבטחתי לאליסיה שתגיעי בשלום בריג' וזה מה שאי אעשה " היא חגרה את חגורת הבטיחות שלה התניעה את המכונית הכסופה שלה אך לא החלה לנסועה לפני שהפעילה את מערכת השמע של המכונית על שיא הווליום . שיריי אהבה דביקים של סלין דייון התנגנו באוזניי ולא יכולתי לעשות דבר מלבד להצטרף אל אמבר בזמן שזייפה לצללי השיר של הטיטניק .
אחרי השיר הראשון נרגעת מעט והחלטתי לתת לאמבר לשיר סולו .
הבטתי דרך חלון המכונית ,דרכו ראיתי את הנופים הירוקים והכפריים . ידעתי שאני הולכת להתגעגע עליהם בדיוק כמו שאני הולכת להתגעגע אל אמבר ואל סבתא .
הזמן עבר , השירים התחלפו וכך גם הנוף , במקום המרחבים והחופש נגלו לעיניי בניינים גבוהים ואפורים ואו כאלה עם כירות זכוכית .
"סבתא שלך מצאה לך חתיכת מקום לגור בו " מלמלה אמבר . הבטתי בה מזווית עיני ראיתי רק דבר אחד , רחמים . הבנתי אותה גם אני ריחמתי על עצמי . הרי מי שבא מהכפר ממש לא יכול להסתדר בעיר הגדולה .
אמבר המשיכה לנווט על פי הוראותיה של סבתא עד שלבסוף היא נעצרה . "הגענו !" הכריזה .
נעצתי את עיניי בבניין הנמוך היחיד שהיה בכל העיר הזו . הוא היה נמוך ,בגובה של שלוש קומות ונפרס על שטח עצום ורחב ידיים , את כל הבניין הכיפה חומת אבן לבנה ואמבר החנתה את המכונית מול שער ברזל גדול .
"ברוכות הבאות לבריג' " נשמע קול צפצפני .