אהבה ללא גבולות פרק 3
אני: כן, באמת שניסיתי להדחיק, לגרום ללב שלי לשכוח אבל פשוט לא יכולתי.. מה אני עושה רון?
רון: תקשיבי באמת שאף פעם לא הייתי במצב כזה ואני גם לא רוצה להגיע, אני מבין שאת עוברת עכשיו תקופה קשה עם הבית ספר החדש ושון והכל, אבל אני חושב שהכי טוב בשבילך יהיה אם פשוט תדברו על הכל..
אני: אולי אתה צודק, אני יחשוב על זה..
רון: יופי, בסך הכל אני רוצה שלא יהיה לך רע..
אני: אני יודעת, ורון?
רון: מה?
אני: תודה שאתה אח כזה מדהים…
רון: בכיף אחותי :).
אני חושבת שרון צודק ואני פשוט צריכה לדבר עם שון על הכל, ואז לפחות אני ישתחרר מהכאב הזה שיש לי בלב, אוף אבל למה אני לא מצליחה לשכוח אותו, הוא סטוציונר אני לא צריכה אותו… הנה זה מתחיל שוב, למה אני בוכה?!
פתאום בא איזה מישהו ויתיישב לידי, מישהו שאני לא מכירה.
אני: אתה לא רואה שאני צריכה קצת זמן לבד, עוף מפה!!!
מישהו: כל פעם שאנחנו נפגשים את חייבת לצעוק עליי, חחחח אני רק רוצה לעזור לך..
פתאום הרמתי את הראש מעל הברכיים שלי ושמתי לב שזה אותו אחד שנתקלתי בו ונפלתי ביום הראשון ליד השער.
אני: יואו זה אתה מהיום הראשון, מה זה סליחה שצעקתי עליך פשוט אני קצת עצבנית ועצובה, וכל הרגשות ביחד כרגע, קיצור סליחה.
מישהו: אני מאור דרך אגב מי את?
אני: קוראים לי אתי נעים מאוד להכיר אותך מאור.
מאור: אז את רוצה לספר לי מה קרה, או שאני פשוט יתחיל לנחש וזה לא ייגמר בחיים!!!
אני: אוקיי, אני יספר לך..
התחלתי לספר לו את כל הסיפור והאמת, הוא ממש הקשיב והבין אותי למרות שהכרנו לפני 10 דקות בדיוק, בחיים לא הרגשתי חיבור כזה עם אף אחד..
מאור: אני חושב שאת צריכה ללכת לדבר איתו על זה ולפחות שהוא יסביר לך מה קרה.
אני: זה בדיוק מה שאחי אמר לי גם, אני חושבת שאני יעשה את זה..
המשכנו לדבר עוד איזה חצי שעה בערך ואז הייתי צריכה להיכנס לשיעור, לא ראיתי את מאור אחרי השיעור אבל בטח נדבר מחר…
למחרת בבוקר קמתי, לבשתי שורט ג'ינס תכלת עם חולצת בית ספר לבנה, התאפרתי בקטנה שמתי עגילים שרשרת וצמידים, עשיתי מחליק ויצאתי.
כשהגעתי לבית ספר עם רון, ראיתי את שון, החלטתי שאני צריכה ללכת לדבר איתו..
ניגשתי אליו בהפסקה והתחלנו לדבר..
תגובות (1)
אני מאוהבת בסיפור הזה אבל אם תשימי גרשיים כשהם מדברים במקום לרשום
רון:
אני:
רון:
זה יהיה יותר יפה בעין