סיפור אהבה בסיפור אימה פרק -4-

אז.. חזרתי אתמול בלילה, בשעה שתיים וחצי לפנות בוקר.. (כן, אחי המשוגע, שאני גם משוגעת עליו!! היה צריך לנסוע לישיבה שלו ואז משם חזר הביתה.. במכונית..)
קיצר, עזבו! חזרתיהביתה, אני צריכה לנקות ואין לי כוח, אבל תיו כנות למי מאיתנו באמת יש כח????
קיצר פרק 3… רגע, לא פרק 3, פרק 4!! מוקדש לכל הבנת ש… טוב, אתן תראו בסוף הפרק…חיחיחיחיחיחיחי… לא זה צחוק שמח..מוחחחחחחחחחחחחחחחחההההההה…..
פרק -4-

קייט התעוררה למחרת בבוקר בחיוך מאושר. "קומו בנות, שבת!" היא צווחה באושר וזינקה מהמיטה כדי להעיר את חברותיה.
"קייט, תחזרי לישון," גנחה מארי מתחת לשמיכה החמה.
קייט הסתכלה על שעון היד שלה ואמרה, "נו, כבר אחת עשרה! אני רוצה שנספיק לטייל היום בהוגסמיד!"
מארי מלמלה משהו מתחת לשפמה הלא קיים ואז יצאה מתחת לשמיכות, רוטנת ורועדת מקור, לעבר חדר האמבטיה. ונסה וג'סיקה התרוממו אף הן מהמיטה והתמתחו בעייפות.
"אני לא מבינה מה הלהיטות הגדולה," אמרה וונסה, מחניקה פיהוק.
קייט חייכה ואמרה, "אליוט."
ונסה וג'סיקה החליפו מבטים ואז נאנחו. לפתע דלת חדר האמבטיה נפתחה ומארי יצאה החוצה. שיערה היה פרוע ועיניה רשפו. "הערת אותי רק בשביל שתוכלי להתמזמז עם אליוט?" שאלה, מדגישה כל מילה.
קייט הסתכלה על מארי והנהנה בראשה באיטיות.
במשך כמה שניות מארי נעצה בה מבט זועם ואז רגע לאחר מכן היא צרחה, "קייטלין פנלופי בונס, אני אהרוג אותך!" והיא התחילה לרדוף אחרי קייט שפרצה בצרחות אימים.
"מארי, בבקשה, בחייך! אלוהים, מספיק," צרחה קייט ובלי לחשוב זינקה לעבר מגורי הבנים. היא ראתה בסוף המסדרון דלת והחליטה לרוץ אליה, בחושבה שאף אחד לא גר שם. היא פתחה את הדלת במהירות ונעלה אותה מאחוריה, ואז הסתובבה ונשענה על הדלת, נושמת עמוקות.
לאחר כמה רגעים שבהם הדופק שלה האט ונשימתה נרגעה, היא נפנתה להביט בחדר. הוא היה קטן וקריר. מיטת יחיד הייתה בצד הקיר ולידה שידה קטנה ועליה פמוט עם נר כבוי. שולחן קטן עמד ליד השידה בצד וארון בצבע חום עמד ליד המיטה. הייתה עוד דלת, שככל הנראה הובילה לאמבטיה.
'מי גר פה?' תהתה לעצמה והתקרבה לעבר המיטה. מעל המיטה היו שלוש מדפים עמוסי ספרים מכל המינים והסוגים. קיייט הוציאה ספר אקראי מתוך המדף. היא פתחה את הספר ועיינה בו, מחפשת אחר שם הבעלים שלא היה כתוב. היא הוציאה עוד כמה ספרים אבל גם בהם לא היה כתוב שם והיא התייאשה.
'מעניין מי עוד אוהב ספרים כמוני?' תהתה לעצמה והתקרבה לעבר החלון הגדול שעמד מול השידה. היא הסתכלה מבעד לחלון וגילתה שהיא יכולה לראות את חדרה שנמצא במגורי הבנות. היא ראתה את מארי, ונסה וג'סיקה צוחקות אחת עם השנייה.
קייט נאנחה והסתובבה לצאת. נשימתה נעתקה והיא קפצה בבהלה כשראתה את ריצ'ארד עומד מולה. הוא נעץ בה את עיניו הכחולות והקרות. פלג גופו העליון היה חשוף ומכנסי הפיג'מה שלו נתלו ברפיון על מותניו הצרות.
"אז הבנות צדקו," מלמלה לעצמה כשראתה את הקוביות בבטנו של ריצ'ארד ואז חבטה את ידה על פיה, מסמיקה. היא שמה לב לשריטה ארוכה שנמשכה במרד בטנו וראתה שהתחילה מגבו.
היא ראתה אותו בוחן אותה וחיוך לגלגני החל להופיע על שפתיו לבסוף שאל, "מה את עושה פה?"
קייט התחילה להסמיק במבוכה ואמרה בגמגום, "אני… חברה שלי התעצבנה… היא רצה אחרי.. נכנסתי לכאן.. התחבאתי…" ולבסוף היא השתתקה.
הוא לא אמר רק המשיך לנעוץ בה את מבטו ולבסוף אמרה קייט בעצבנות, שוכחת שהיא הפולשת והיא זאת שאמורה להיות נבוכה. "נו, אולי די?! זה נורא מביך כשאתה נועץ בי ככה מבטים."
היא ראתה אותו מתחיל לחייך ואז אמר, "זה מציק לך? תחשבי מה אני סובל כשאת נועצת בי מבטים."
קייט הסמיקה בשנית ואמרה במבוכה, "אני לא נועצת בך מבטים."
הוא עשה כמה צעדים לעברה ואמר, "באמת, קייט? באמת?"
היא לא ענתה. לפתע היא הרגישה איך עיניו גורמות לה להימשך אליו. היא פסעה כמה צעדים לקראתו, כמהופנטת. היא הרגישה את גופה נצמד לגופו הקר. הא הרגישה את ידו עולה ונוגעת בלחייה. היא הרגישה את ידו הקרה נוגעת, מלטפת את לחיה ויורדת במורד צווארה.
קייט לא הבינה למה, אבל לפתע היא רק רצתה שלא יפסיק, שימשיך, אבל אז ההבנה מי הוא העירה אותה מהחלום שבו שקעה והיא התנערה מהרגע והדפה אותו לאחור. היא פלטה בכעס, "מה אתה חושב שאתה עושה?" ואז יצאה מהחדר בכעס, משאירה אותו לבד.
היא עלתה לחדרה שבמגורי הבנות וסגרה את הדלת אחריה, נושמת עמוק כדי להירגע. היא ראתה את ונסה וג'סיקה נועצות בה מבטים תמהים אך היא התעלמה.
לפתע היא שמעה את קולה של מארי מפתח חדר האמבטיה. "או, קייטי." והיא ראתה אותה מחייכת בזדוניות, מחככת את ידיה זו בזו.
קייט הרימה את ידה ואמרה, "לא עכשיו."
מארי קפאה על מקומה והסתכלה מבולבלת על קייט שנעצה בה מבט נחוש. קייט צעדה לעבר מיטתה, לקחה את בגדיה, ונכנסה לתוך חדר האמבטיה כדי להתארגן.

ריצ'ארד עמד עוד כמה רגעים בחדרו ללא תזוזה. הוא עוד הרגיש את חום גופה של קייט על ידו.
"היה אסור לי לעשות את זה!" אמר לעצמו בכעס. "עכשיו אָמָארָה תצטרך לטהר אותי מחדש."
אבל ריצ'ארד לא רצה שאָמָארָה תטהר אותו. הוא רצה להישאר עם המגע של קייט, אפילו אם זה היה רק לרגע. הוא רצה לעשות את זה שוב, לגעת שוב בפניה החלקות, לראות את הגרון החשוף. אבל היה אסור לו. הוא זכר בפירוש את מילותיה של אָמָארָה רגע לפני שהתחילה שנתו השישית בבית הספר, קולה הקשה מהדהד באוזניו: "אל תפתח קשרים!"
הוא התנער ממחשבותיו וקיבל החלטה. "רק הפעם. רק הפעם אני לא אלך לאָמָארָה." הוא לקח את חפציו מתוך הארון ונכנס לחדר האמבטיה כדי להתארגן.

קייט, ונסה, מארי וג'סיקה ירדו במדרגות לעבר האולם הגדול. קייט התיישבה מול ונסה שהסתכלה עליה בחיוך רחב. ונסה הייתה ילדה יפה; עור פנים כהה, שיער שחור, עיניים חומות כהות ושפתיים אדומות שתמיד אמרה שנוצרו ביצירה של אמן.
לאחר מכן קייט לקחה את הטוסט והסתכלה על מארי שהסתכלה עליה בהרמת גבה. היה לה שיער ג'ינג'י בגוון אדום לוהט, עיניים חומות בהירות ועור חיוור.
"מה?" שאלה מארי.
קייט חייכה ואמרה, "שום דבר, אני פשוט בוהה. אסור?"
מארי גלגלה עיניים וחזרה לאכול את ארוחת הבוקר שלה. קייט הסתכלה בג'סיקה שאכלה בתאבון את ארוחת הבוקר שלה. היה לה שיער בצבע שטני, עיניים בצבע כחול-אפור ועור שזוף.
היא חייכה לעצמה והתחילה לאכול את ארוחת הבוקר.
לאחר שגמרו את ארוחת הבוקר הבנות יצאו לעבר שערי הוגסמיד, לבושות במיטב מלבושיהן החורפיים. הבנות עמדו ליד המזרקה, מפטפטות, עד שלבסוף שאלה מארי לו בשיניים נוקשות, "נו, למי אנחנו מחכות?"
קייט חייכה ואמרה, "אליוט."
מארי לו נעצה בה מבט זועם ורגע לאחר כן קייט חשה באליוט כורך את זרועותיו סביב מותניה ואז נושק בעדינות לעורפה. "חיכית לי הרבה?" שמעה אותו לוחש באוזנה.
היא צחקה ואמרה, "תשאל את מארי."
היא הרגישה את חיוכו ואז הוא התנתק ממנה ואמר, "שנזוז?"
היא הנהנה והחמישייה צעדה לעבר הדובשנרייה. קייט אחזה בידו של אליוט וראתה אותו מסתכל על ג'סיקה בקור. "קרה משהו? "שאלה קייט בדאגה.
אליוט הסתובב לעברה וחייך חיוך רחב ואז אמר, "מה פתאום?"
היא חייכה והם נכנסו לעבר הדובשנרייה שהמתה בתלמידים שמחים ומאושרים. במהלך היום הם הסתובבו בחנויות הרבות, ולקראת הצהריים אליוט וקייט צעדו נפרדו מהחבורה לפונדק ראש החזיר.
"תזכיר לי שוב למה אנחנו הולכים לשם?" שאלה קייט כשצעדו לעבר הפונדק.
"כי אני רוצה לבלות זמן איכות עם החברה שלי," אמר בחיוך.
"אז למה לא הולכים לפונדק שלושת המטאטאים?"
"כי יש שם תלמידים ואין רומנטיות."
היא חייכה והשניים המשיכו לצעוד בשתיקה לעבר הפונדק. רגע לפני שנכנסו עצר אליוט ואמר ,"קייט, אם היה לך סוד שהיית מפחדת לספר כי את יודעת שאם תספרי למישהו הוא יכול להיפגע ולעולם לא לדבר איתך, היית מספרת לו את הסוד?"
קייט הסתכלה מספר רגעים על אליוט שלפתע נראה נבוך ואמרה, "אני מניחה שהייתי מעדיפה שלא יגלה לי אם זה יכול לפגוע בי, אבל אם זה יכול להתגלות על ידי מישהו אחר והוא יספר לי, אז כן, הייתי מעדיפה לשמוע את זה מפי האדם שפגע בי." היא שתקה ואז שאלה, "אליוט קרה משהו?"
הוא חייך ואמר, "ממש לא. בואי ניכנס."
הם נכנסו לתוך הפונדק המלוכלך. מספר אנשים משונים ישבו ואכלו את ארוחתם. קייט ואליוט התיישבו בשולחן צדדי. קייט התיישבה מולו כך שיכלה לראות את האנשים בפונדק. היא ראתה בפינת החדר מישהו לבוש שחורים וברדס ענק שכיסה את כול כולו. היא ראתה אותו אוכל בשר חי ושותה כוס דם, וכשאכל זה היה נראה כאילו הוא שואב את האוכל. קייט הרגישה איך הבחילה גואה בה ואמרה לאליוט, "אני הולכת לשירותים."
הוא הנהן והיא צעדה לעבר שרותי הבנות. ברגע שנכנסה היא אטמה את האף; ריח של שתן וצואה עמד באוויר. היא התקרבה לעבר הכיור, פתחה את הברז ושטפה את פנייה. היא הסתכלה במראה הסדוקה על עצמה. היא נאנחה ואז יצאה מהשירותים.
ברגע שיצאה היא נעצרה על מקומה. אליוט ובחורה מרייבנקלו ישבו על הספסל והתנשקו בלהט. אליוט לפתע קלט את מבטה של קייט והדף את הבחורה אחורה, אך היא, שלא הבינה מה קורה, ניסתה להיצמד אליו שוב. אז היא ראתה שאליוט לא מביט בה ונפנתה להביט במי שהסתכל, וראתה את קייט נועצת בהם מבט המום.
"אז זה מה שרצית להגיד לי?" שאלה קייט בקול רועד, מרגישה גוש חונק את גרונה. היא הרגישה את הדמעות גואות בתוכה, אך היא לא עצרה אותם והניחה להם לשטוף את פניה.
אליוט התחיל, "קייט, קייט מתוקה, זה לא כמו שזה נראה אני-" אבל הוא לא הספיק לסיים כי קייט כבר עזבה את הפונדק.
אליוט הסתכל על הבחורה שהסתכלה עליו מבולבלת ואז יצא אחרי קייט. "קייט," הוא צעק.
קייט הסתובבה לעברו, הדמעות עדיין זולגות מעיניה. "מה?"
"קייט, אני יכול להסביר-"
"מה?" קטעה אותו בגסות. "מה אתה יכול להסביר? אתה יכול להסביר לי למה הבחורה הזאת תקעה את הלשון שלה בפה שלך?"
אליוט לא ענה.
"בדיוק כמו שחשבתי," אמרה וברחה משם. היא ראתה סמטה צדדית ונכנסה פנימה. היא נפלה על הארץ ופרצה בבכי מחודש. לפתע היא שמעה קולות של בנים. היא קפאה על מקומה, מתחננת בליבה שהבנים יתעלמו ממנה, אך תפילתה כנראה לא נענתה כי באותו רגע היא שמעה את אחד הנערים שורק ורגע לאחר מכן הוא קרא, "היי, ילדה יפה."
קייט הרימה את מבטה בפחד. הדמעות עדיין זלגו במורד לחייה.
הנער חייך חיוך גס ועשה כמה צעדים לעברה. קייט לא זזה.
"מה קרה?" שאל הבחור. הוא היה גבוה ושרירי בצורה לא יפה. היה לו שיער בלונדיני ועיניים בצבע חום שנראו אפלות, ופרצופו היה מכוסה פצעונים. הוא התכופף לעברה והביט בה.
"בבקשה, תתרחק ממני," אמרה בקול מתחנן.
הבחור הסתכל על חבריו והם פרצו בצחוק. הוא חזר להסתכל בה ואמר, "אני לא מתכוון להזיק לך… רק לשחק." הוא הרים את ידו ונגע קלות בפניה הרטובות. הוא אסף דמעה בידו וליקק אותה. "מוזר.. אבל נחמד, מעניין אם-"
אבל הוא לא הספיק לסיים את המשפט כי באותו רגע הוא הועף אחורנית ונפל בחבטה על אחד הפחים שהיו בצד.
קייט הסתכלה על המושיע שלה וראתה אותו. הבחור הזר בלבוש שחורים עמד מאחוריה בעמידה מאיימת. היא הסתכלה עליו, מנסה לראות את פרצופו, אך ללא הצלחה. מזווית עינה היא ראתה את הבחור נעמד בזעם.
קייט הסתכלה על הבחור שצעק בכעס, "אתה רוצה לשחק, בוא נשחק."
הוא הוציא את שרביטו והתכוון להטיל לחש אבל הוא לא הצליח, כי באותו רגע הזר הרים את ידו והבחור קפא. הוא לא הצליח לזוז.
חבריו, שראו מה קרה, שלפו את שרביטיהם, מתכוונים לעזור לחברם. אבל הזר הניע בידו קדימה והם הועפו אחורה. הם נחבטו בקיר ואיבדו את ההכרה. הזר הסתכל על הבחור השרירי שעדיין היה קפוא, ואז בנקישת יד הוא השתחרר ונפל מעולף על הרצפה.
קייט הסתכלה בהלם על הזר שלפתע פנה להביט בה, או כך חשבה קייט כי לא ראתה את פניו. "איך…" שאלה, המומה.
הוא לא ענה והתחיל ללכת. קייט שכבר התחילה להתעורר מההלם רצה אחריו וצעקה, "חכה!"
הזר נעצר ופנה להביט בה.
היא הסתכלה עליו ואמרה, "תודה."
הזר הנהן והמשיך ללכת עד שקייט לא ראתה אותו יותר.
לפתע היא שמעה מאחוריה את חברותיה קוראות בשמה. היא הסתובבה וראתה את מארי, ג'סיקה, וונסה רצות לעברה. מארי לו התקרבה לעברה וחיבקה אותה ואז אמרה בדאגה, "את בסדר? כל כך דאגנו לך. כשראיתי את אליוט לבד לא הבנתי מה קרה, אבל אז ג'סיקה סיפרה לי וקלטתי."
קייט הסתכלה על ג'סיקה שהשפילה את מבטה לרצפה ואז אמרה, "זה בסדר. אני בסדר. אני רק רוצה לחזור חזרה לטירה."
מארי הסתכלה עליה בדאגה ואז הנהנה והן חזרו חזרה לעבר הטירה.