סיפור אהבה מפתיע ((; **פרק 15 **

נכנסתי לשירותים שבחדר שלי ונכנסתי להתקלח, הרגשתי שאני חייבת "להוריד" ממני את כל הלכלון של היום הזה, לשכוח הכול, להירגע עם המים החמים , הייתי במקלחת משהו כמו חצי שעה.
כשיצאתי לבשתי את הפיג'מה הקצרה שלי וסירקתי את השער, יצאתי מהשירותים נשכבתי על המיטה ולקחתי את האייפון שלי שהיה מונח על השידה שליד המיטה שלי.
פתחתי את האייפון וראיתי הודעה מירין :' שיר אני ממש ממש ממש מצטערת, אני לא יודעת מה עבר עליי, בבקשה בואי נדבר, אני בחדר שלי מחכה לך " היא שלחה בנוסף חייכן עם נשיקה.
התעצבנתי, איך יש לה כבוד וחוצפה לשלוח לי הודעה שלפני חצי שעה היא ריכלה עליי כמה אני מגעילה.
בדקתי לפני כמה זמן היא שלחה לי את ההודעה, יופי לפני 10 דקות, מעולה אני ילך אליה עכשיו, ואז חשבתי איפה יובל ויעל . 'לא משנה, אחרי זה אני יספר להן' חשבתי לעצמי שמתי כפכפים ויצאתי מהחדר.
הלכתי במהירות במסדרון הגעתי לחדר של ירין ושמעתי משם קולות של הרבה בנות , 'יופי, עכשיו כולן ישמעו מה יש לי להגיד עליהן' חשבתי לעצמי ודפקתי בדלת.
ענת פתחה לי וקראה לירין " אל תקראי לה אני רוצה לדבר עם כולכן " אמרתי ,נכנסתי לחדר שלהן ועמדתי מול כל הבנות , כולן היו שם כולל יובל ויעל.
"אז רק רציתי להגיד לך ירין בקשר להודעה ששלחת לי, אני יודעת מה קרה לך, מה שקרה לך הוא שאת פשוט מסתנוורת מבנים וכל כך רוצה להיות איתם, ושישימו לב אלייך שאת יכולה לרדת ולהפליל ולעשות הכול לחברות שלך רק כדי שהבנים ישימו לב אלייך, ואני בטוחה שאת פשוט קינאת, ואני יגיד לך את האמת , לא היה לך במה לקנאות הוא משך אותי מהמסיבה אמר שהוא רוצה להכיר אותי ולדבר איתי וממש לא ידעתי מאיפה ז בא לו ואני בכלל אמרתי לו שזה יהיה קצת לא נעים כי את , לא אמרתי את השם שלך, אבל אמרתי שחברה שלי דלוקה עליו מאוד, ושזה לא יהיה נעים, אבל לא את תעשי הכול נכון, הכול כדי להצליח , ומה שאת אמרת עליי ממש אבל ממש פגע בי כי חשבתי שאת חברה באמת טובה שלי" התעצבנתי ולא נתתי לה להשחיל מילה.
"אבל זה היה מעצבים, באמת שיר" היא התחננה שהאמין לה.
"את יודעת ירין, בכל צחוק או עצבים יש אמת , אבל את יודעת מה, את פשוט מפחדת שאני ורועי נדבר ואז יהיה לנו קשר טוב והוא בכלל לא ישים לב אלייך, את יודעת משהו, את פתטית , ומה שעשית היה ממש מגעיל, ואני מקווה שתחשבי על זה ואז תבואי ונדבר כשתהיה יותר צלולה ותביני שזה נכון מה שאני אומרת וזה לטובתך כי בסוף אם את תמשיכי ככה, לא ישארו לך חברות " אמרתי מהר ויצאתי מהחדר.
השעה כבר הייתה מאוחרת ומחר אנחנו חוזרים החלטתי ללכת לישון שמחר יהיה לי כוח במסיבת בריכה אז נכנסתי לחדר והלכתי לישון.
בשש וחצי בבוקר יובל העירה אותי "שיר קוצי, מאיה אמרה שצריך כבר לרדת לבריכה עוד שעה וצריך גם לעשות את המפגש המפגר שלהם" היא מארה והתחילה לדגדג אותי.
התחלתי להשתולל במיטה וצחקנו, לבסוף קמתי מהמיטה והלכתי לשירתים, צחצחתי שיניים ושטפתי פנים.
"שיר איזה בגד ים ללבוש : הכחול או הוורוד ?" שאלה אותי יובל והרימה אותם כדי להראות לי אותם.
"הכחול מהממם " אמרתי לה .
"איזה את לובשת?" שאלה אותי יעל.
"את הצהוב שלי עם סמל של אדידס עם יהלומים כאלה הקטנים לבנים שיש מאחור על התחתון " אמרתי לה.
"מה קנית אותו מאדידס ?" יובל ויעל התפלאו.
" אחד: דודה שלי קנתה לי מתנה ליום הולדת, שתיים מה אתן מתפלאות כל יום במיוחד את יובל באה לי עם אדידס אחר" אמרתי להן וצחקנו.
לבשנו את הבגדי ים ואני שמתי מעל הבגד ים שמלה לבנה סטרפלס קייצית כזאת עם כפכפי אווינס לבנות, יובל לבשה מעל הבגד ים שורט לבן וחולצה סגולה עם סמל אדידס ונעלי אווינס סגולות, ויעל לבשה בגד ים לבן עם שור שחור וגופייה לבנה ונעלי אויינס שחורות.
"יפות אנחנו " יובל אמרה וצחקנו.
"בואו נצטלם " הצטלמנו כמה תמונות וירדנו לאולם כי מאיה רצתה לדבר איתנו.
נכנסנו לאולם וכל הכיתה שלי כבר הייתה שם , ומאיה עלתה לבמה" יובל שיר ויעל למה אתן מאחרות ?"
היא שאלה אותנו וכל הילדים הסתכלו עלינו, התחלתי להילחץ ואמרתי לה בצעקה קטנה מכיוון שהיינו בסוף האולם " כי התארגנו " .
"בסדר שבו" ישבנו בכיסאות שליד היציאה ומאיה התחילה לדבר " טוב, בוקר טוב לכולכם , איך ישנתם?"
"בסדר" היו כמה מילמולים.
"יופי, אז כמו שאתם יודעים יש לכם עכשיו מסיבת בריכה , אבל אתם תהיו בבריכה עם כיתה ט'6 אני מקווה שתיהנו. אחרי הבריכה אתם תעלו לחדרים תתקלחו ובשעה 3 אתם תהיו פה עם המזוודות ,אנחנו נלך למוזיאון השעווה ,ואז נחזור הביתה" היא סיימה וכולנו יצאנו מהאולם.
ירין משכה אותי ביד ואמרה לי" אני מצטערת נורא, כל הלילה חשבתי על מה שאמרת לי והבנתי הכול ,אני מצטערת ממש את סולחת לי , בבקשה אני יודעת שאולי הגזמתי והבנות סלחו לי שאמרתי עלייך דברי שקר, בבקשה את חברה טובה שלי ואני לא רוצה לאבד אותך בגלל איזה בן אחד " .
היא עשתה פרצוף כלב חמוד ופשוט לא יכולתי "בסדר אני סולחת לך אבל שלא יקרה שוב בחיים "
יש ייש ייש יייש " היא קפצה וצרחה.
צחקתי איתה ביחד והיא אמרה " את יודעת מי איתנו עכשיו ?"
"מי ?" שאלתי בסקרנות.
"רועי" היא אמרה בהתרגשות מחייכת מאוזן לאוזן.
"את לא תלמדי אהה, אבל מה לעשות אני לא יצליח לשנות אותך" אמרתי.
"אמרנו שלא נריב בגלל אותו הבן לא אמרנו שאני לא יכולה להמשיך לרצות להיות איתו ולידו " היא חייכה , חיבקה אותי והלכנו לכיוון הבריכה .