מחסל בע"מ-פרק 22

בוקר.ג'ק ואן הלכו ביחד ברחוב כזוג.
ידו של ג'ק נאחזה בידה של אן.הם הלכו כשידו אוחזת בידה,כשהם מחפשים טבעות.
אן,שלבשה שימלה לבנה יפה ומקסימה בפשטותה נכנסה לאחת החנויות.
"מה מצאת,חומד?"שאל,נכנס אחרייה,כשהיא פשוט גוררת אותו.
הם החלו מסתכלים על טבעות,מכל הסוגים.עד שלבסוף מצאו זוג טבעות זהב חלקות תואמות.אחת לגבר ואחת לאישה.ג'ק התמקח עם המוכר(הוא אלוף בזה,)על מחיר בזמן שאן ישב על הספסל כשכלב לברדור גדול ניגש אלייה.
"בוא אליי חמוד."היא קראה לו,כשהוא ניגש אלייה,והיא מלטפת אותו.
אן ליטפה את הכלב באהבה,והוא השיב לה אהבה.בשעה,שלא שמה לב כי ג'ק מסתכל עלייה מהפתח בחנות,ומחייך לעצמו.זה כל כך,חימם לו את הלב.כשלפתע,הכלב הולך לדרכו וחוזר לבעליו.
"שנזוז?"שאל אותה.
"בוא נלך לחפש בית חתונות."אמרה,כשהם שוב אוחזים יד ביד.
לקראת ערב,הם הגיעו למקום קטן בקצה הרחוב,שעליו היה כתוב:"בית החתונות של רוזמרי".
"שניכנס?"שאל.
"יש לי פרפרים בבטן,"אמרה לו,מתרגשת.
"אל תקבלי לי פתאום רגליים קרות."אמר,פוחד שהיא תתחרט.
"נראה לך?"קראה,"אני כל כך מתרגשת."
"גם אני."אמר,"אם כי זה לא נראה.אבל האמיני לי..בתוכי,הלב שלי דופק."
שניהם נכנסו לבית החתונות,שנראה מבפנים מקום דיי נחמד.
"שלום לכם זוג אוהבים.במה אוכל לעזור לכם?"שאלה גברת חביבה שנגשה אליהם.
"אנחנו רוצים להתחתן."אמרו שניהם במקהלה.
"כמובן,"אמרה,מחייכת."בואי חמדתי,נכין אותך לטקס.יש לי כאן ספרית מעולה."
אן הביטה בו במבט תמוהה.
"אל תדאגו.אתם במקום טוב.יש לנו תעודת עסק.הכל כשר כאן."חייכה הגברת.
"לכי.אני אמתין לך כאן."אמר ג'ק.כשהגברת מלווה אותה אל הספרית.
"ואתה,בוא איתי יקירי.נלביש אותך."אמרה חוזרת אליו,לוקחת אותו לחדר גדול,עם ארונות.
כעבור מספר דקות.ג'ק היה לבוש בחליפה שחורה שהייתה מונחת עליו,בול.
"וואו! תביט בעצמך."אמרה,לוקחת אותו אל המראה.
"מתרגש?"שאלה כעבור רגע.
"איין לך מושג.."אמר,"רק תרגישי את הדופק שלי ותווכחי בעצמך."
כעבור מספר דקות יצאה אן והם נפגשו בהייכל.
היא נראתה מדהים.
ג'ק הביט בה ללא מילים.ליבו החסיר פעימה.הוא כיבה במיידית את מכשיר הפלאפון שלו והכניסו לכיסו.
כשהוא עצמו נראה מדהים.כמו דוגמן.הם נגשו זה לזו.כשלידם נעמדת גם אישה יותר מבוגרת.
"זו אימא שלי,"אמרה הגברת,"היא תהייה העדה שלנו.אל תחששו."
השניים הביטו זה בזו אוחזים ידיים.
הטקס החל.מייד לאחר שאמרו לה את שמותייהם.
"האם אתה ג'ק לוקח את אן לאישתך,בבריאות ובחולי בטוב וברע עד שהמוות יפריד בניכם?"שאלה המחתנת.
"i do".אמר כשהוא מביט בעינייה,כשהוא מקדש אותה בטבעת.
"האם את אן לוקחת את ג'ק לבעלך,בבריאות ובחולי בטוב וברע עד שהמוות יפריד בניכם?"שאלה המחתנת.
"i do".אמרה כשהיא מקדשת אותו בטבעת.
"אני גאה להכריז עלייכם כבעל ואישה.אתה רשאי לנשק את הכלה."אמרה המחתנת,והם חלקו נשיקה לוהטת.הפעם,כזוג נשוי.
"עשינו את זה!"קראו שניהם מאושרים,מחייכים זה לזו.
ג'ק חתם על מספר מסמכים ושילם סכום נכבד של כסף בעבור האירוע הקטן..מסתבר שהגברת הזו הייתה גם ע"וד עם רישיון.
אן הורידה לרגע את הטבעת ,מביטה בה..והבחינה בהקדשה החרוטה בתוכה.
"גם אחרי שהמוות יפריד בנינו.."היה חרוט.
היא הייתה נרגשת ושמה שוב את הטבעת על אצבעה,נשבעת שלעולם לא תסיר אותה.
אן עמדה בחוץ,מאושרת עד השמיים.כשלפתע חשה בזרועותיו של ג'ק,בעלה,שחיבק אותה מאחור.
"הכל בסדר,אישתי?"שאל אותה.
"הכל מושלם,בעלי."אמרה כששניהם מביטים בטבעות שעל אצבעותיהם.אן,לא יכלה להאמין שהיא גברת ג'ק טיילר.אבא שלה יישתבץ כשהוא יישמע על נישואי הבזק שלה.
לאחר מעשה אהבים,כבעל ואישתו בזמן שאן נרדמה,ג'ק ישב בחוץ,מהורהר.לא לגביי נישואיו לאן כי אם בקשר למסע ההרג אליו הוא עומד לצאת.שוב,רגשות מעורבים.אך,האיש הזה רצח את הוריו.
"לעזאזל איתי!"קרא.גל של כעס הבעיר שוב את שינאתו,לא כלפייה כי אם כלפיי אבא שלה.
כשלאחר מיכן,מאוחר יותר בלילה,הוא נשכב לצידה,בתנוחת כפיות.מחבק אותה חזק אל גופו.
אן,ישנה שינה עמוקה.כשמספר דקות לאחר מיכן,גם הוא נרדם.
בבוקר,ג'ק כבר מזמן היה ער,אן התעוררה.מביטה בטבעת שלה מאושרת.כשלפתע היא ניגשת בבהלה לשירותים.מקיאה את נשמתה.ג'ק,ששמע אותה נכנס לבדוק מה קורה איתה.
"הכל בסדר מתוקה שלי?"שאל.
"אני לא מרגישה טוב."אמרה,חוזרת לשכב במיטה.
"זה בטח ממשהו שאכלת אתמול."אמר.
"כנראה.."אמרה בהיסוס.."כשהיא שוב,רצה להקיא.
"אני מכין לך כוס תה."אמר,וניגש למטבח של סיווטת ירח הדבש בה שהו.
כשמאוחר יותר ישבו ליד השולחן.אן שתתה מהתה שג'ק הכין לה.
"היו לי מחשבות רבות אתמול בלילה.."אמר בפנייה.
"על מה חשבת?"שאלה.
"על חיסול אביך ואנשיו."אמר לה.
"זה הבוקר הראשון שלנו כזוג נשוי.בוא לא נדבר על זה."ביקשה.
"זה חייב לקרות."אמר,"אביך חייב לשלם על פשעיו."
"אל תהרוג את אבא שלי.."ביקשה,פורצת בבכי עז.
ג'ק ניגש אלייה,וחיבק אותה.הוא הבין,שהפעם הוא ממש נהג בחוסר רגישות.
ליבו נשבר בקרבו,כשהיא בוכה בזרועותיו.
"אני מצטער."אמר,בקול עמוק,"לא הייתי צריך לדבר כך."
"זה היה חוסר טאקט מוחלט."קראה,מוחה את דמעותיה.
"היי.."אמר,"תביטי בי.תביטי בי ,אן.את המשפחה שלי עכשיו..אני לא אתן לאיש לפגוע בך
.גם אם זה יעלה לי בחיי.איש לא ייפגע בך,אהובתי."אמר,מנסה לגרום לה להרגע,בזרועותיו.
"אני מרגישה כל כך לא טוב.."אמרה,חוזרת שוב למיטה.
"מה יש לך?"שאל בדאגה.."אני מקווה שלא תפסת משהו."