הדרך אל הדרקון הוולשי – פרק 28

Estonian 18/03/2012 704 צפיות אין תגובות

"אז זהו זה" חשב לעצמו טום "אני, אוון, פרל, אנדרו ונופר."
הוא הרגיש פרפרים בבטן, ועד כמה שהם הציקו לו, הוא העדיף שלא יפתחו לו את הבטן ויתפסו אותם בעזרת רשת.
הוא הבין את חשיבות המסע אבל מצד שני הוא פחד כל כך. הוא לא רצה להודות בזה, אחרי הכל, הוא צריך להיות מנהיג בני אתנה, החכם וחסר הפחד שיוביל את המסע לניצחון, אבל הייתה לו הרגשה טורדנית שהוא דווקא זה שיפיל את המסע.
קווין יעץ לו לישון. הוא קיבל את המיטה הריקה ואפילו נח עליה דובון.
"אתה תמיד הלכת לישון מחובק עם הדובי" אמר דרק.
"זה בסדר" אמר טום. הוא הלך לישון אחרי ששם את הדובון בנוחות בקצה המיטה שלו. הוא לא ידע אם הם משקרים או לא, אז העדיף שעד שהזיכרון שלו לא יחזור אליו, הוא פשוט יפעל על פי אינסטינקטים.
הוא ישן טוב מאוד, בדיוק ההיפך ממה שציפה. הוא ציפה לנדודי שינה.
הוא קם בבוקר רענן הרבה יותר ממה שקם ביום לפני בטריבונה באולם הכדורסל.
קווין וג'ספר עדיין ישנו בעוד שדרק לא היה בחדר, ככל הנראה הלך לבית הספר או להתאמן.
טום הרגיש לא בנוח לעבור אצל ז'אק הצרפתי ולכן הוא ירד במעלית עד קומת הקרקע הפולנית, שם ישב ילד אחד ושיחק באייפון. הילד אפילו לא העיף לו מבט.
הוא עבר לצד הנורבגי ועלה למעלה לחדר של אוון.
אוון ארגן את כל החפצים שלו.
"אוון?" שאל טום מהדלת.
אוון הרים לו מבט.
"מארגן, ואני… לחוץ" הוא אמר.
"הכל יהיה בסדר" הבטיח טום.
"אבל אני בכל זאת לחוץ מטבעי" אמר אוון בחיוך רחב.
נשמעה הודעה מהאינטרקום שעל הקיר בחדר של אוון.
"אוון?" שאל קול של אישה. נופר.
"כן?" שאל אוון.
"כירון רוצה שתרד למטה יחד עם טום אל האולם המרכזי" היא אמרה "אנדרו כבר שם."
אוון נכנס למעלית ואני אחריו.
הדלתות נפתחו בכניסה ואנחנו יצאנו מהבניין אל עבר הבניין המרכזי.
אנדרו ישב שם ואיתו נופר.
"בוקר טוב" אמר כירון בחיוך "בואו מהר, אני צריך לתת לכם כמה הסברים לקראת המסע שלכם."
טום סקר את הנוף. שולחן שחור עגול עשוי עץ צבוע נח יחד עם עוד זוג אחים. כירון, אנדרו ונופר ישבו סביב האמצעי.
הזכוכית שציפתה את החלק העליון של השולחן הבזיקה באור השמש והחזירה אור היישר לתוך העיניים של טום.
"שב, בבקשה" אמר כירון.
העיניים שלו נצצו באור השמש כמו זוג יהלומים חומים. הן ביטלו לחלוטין את השפעת החיוך המרגיע של כירון.
"קרדיף היא בירת וויילס, שהיא מחוז בבריטניה" הסביר כירון.
"והדגל שלהם זה שני פסים לבן וירוק עם דרקון וולשי באמצע" אמר טום בזריזות "אנחנו צריכים לקטול אותו?"
"כן" אמר כירון וסקר את טום במבט חשדני שמאוד לא התאים למורה או למדריך.
אנדרו בהה בעננים, כאילו רק רוצה להתרחק מהשיחה הזאת.
"בכל מקרה, אתם תגיעו לקרדיף, ווילס בעזרת מטוס, אני מניח" אמר כירון "אתם תשחררו את פרל, אתם תקטלו את הדרקון שמאיים על האזור ותחזרו לכאן" הסביר כירון כאילו כל זה זאת משימה פשוטה להפליא.
"אבל למה שבכלל נקטול את הדרקון? מה הוא עושה?" שאל אוון.
"הדרקון מאיים על החיים שם, יש לנו שם בסיס מבצעי גדול" הסביר כירון.
"ואיך אפשר לדעת שפרל שם?" שאל טום.
כירון העמיד פני חירש.
"המטוס שלכם מחכה לכם לא רחוק מכאן, ארגוס, אחראי האבטחה שלנו ייקח אתכם לשם.
"ארגוס?" שאל טום.
"ארגוס" חזר אחריו כירון.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך