נקמה מתוקה פרק -15-

hello, girls… I did my oral excam in english today…. it was reaaly good… she told me than except my grammer mistakes I was realy good… she even asked me from where I got myexcent… so beacuse I said that if i go with big smile I will upload a new episode… so Ladis and.. never mined… the 15 episode….

פרק -15-

קלייר התעוררה במיטתה וראתה שהיא מלאה בטישואים משומשים. היא נאנחה, את הלילה היא העבירה בבכי בגלל המשפט של דארק.
היא צעדה לעבר האמבטיה והסתכלה על עצמה במראה, עיניה היו נפוחות מבכי ואפה היה אדום. היא שטפה את פנייה ונכנסה למקלחת להירגע.
למרות שדארק פגע בה היא לא יכלה שלא לחשוב על אותה נשיקה. היא העבירה בה רעד של עונג ותשוקה.
כעבור כמה זמן קלייר יצאה מהאמבטיה עטופה בחלוק לבן. היא יצאה למרפסת, מסתכלת על הנוף היפיפייה שנראה. השמיים היו בהירים, קרני השמש חממו את גופה של קלייר.
היא הסתכלה סביב וראתה בצד ימין מרפסת נוספת. לפתע שמעה את קולו של דארק בטלפון והוא יצא אל המרפסת מחזיק במכשיר בלאקברי שחור.
קלייר מהירה להיכנס אל החדר, לפני שדארק יראה אותה, היא לא רצתה לדבר איתו.
היא התלבשה במהירות, לובשת גופיה שחורה, מכנסי ג'ינס קצרצרות ונעלי אול-סטאר שחורות. היא הסתכלה על עצמה במראה וחייכה לעצמה, היא נראתה בדיוק אותו דבר כמו לפני שבע שנים.
קלייר עזבה את החדר, וירדה למטבח. בלה ניקתה מספר סירים, כשראתה את קלייר חייכה ואמרה, "יש כמה טוסטים מוכנים, אם את רוצה."
קלייר הנהנה בראשה והתיישבה סביב השולחן, לוקחת את הטוסט ומתחילה לאכול.
לאחר שגמרה לאכול היא צעדה לסלון והדליקה את הטלוויזיה. היא זפזפה בשעמום בין הערוצים ובסוף נעצרה בערוץ המוזיקה.
"משעמם לך, נכון?" שמעה את קולו של ליונל מפתח החדר. היא הסתובבה וראתה אותו מתקרב אליה ומתיישב על הספה לידה.
קלייר משכה בכתפייה ואמרה, "אין לי משהו מיוחד לעשות."
ליונל חייך ואמר, "טוב, מכיוון שאין לך תוכניות להערב רציתי לשאול אם תרצי להצטרף אלינו למועדון, אנחנו הולכים להירגע לרקוד קצת ולהשיג בחורות, בא לך?"
"להשיג בחורות או ללכת למועדון?" שאלה בחצי חיוך.
ליונל צחק ואמר, "ליהנות, אני מניח שלא יצא לך לעשות את זה קרוב להרבה זמן."
קלייר הנהנה בראשה ואמרה, "אתה הבחור הכי רומנטי שיצא לי להכיר. אתה מדהים." וחיבקה אותו.
"די, תמשיכי," אמר בציניות וקלייר הדפה אותו אחורה, מחייכת.
דארק נכנס אל הסלון, מדבר בטלפון, הסתכל שנייה על ליונל וקלייר שישבו קרובים והמשיך לדבר בטלפון.
"הוא תמיד ככה?" שאלה קלייר והסתכלה על ליונל שלפתע נראה מבולבל.
"ככה איך?"
"כזה שחצן, מעצבן, יהיר ו-"
"קלייר, אני חושב שהבנתי." אמר ליונל בחיוך. "אני מניח ששבע שנים בסי. אי. אי די חישלו אותו, הוא לא אותה נמושה שהכרתי."
דארק שילח מבט מסוכן בליונל, אך ליונל התעלם ואמר, "בכל אופן, אנחנו נצא בערך עוד כמה שעות אז תהיי מוכנה ויפה!" הוא התרומם מהספה ועלה במדרגות, לחדרו.

קלייר הסתכלה על עצמה במראה, היא לא הייתה בטוחה במה שלבשה; שמלה שחורה עד אמצע הירך, בעלת כתפייה ארוכה יותר מהשנייה עם רוכסן ארוך מאחורה, נעלה נעלי בז' עם עגולים כסופים סביב העקב. ענדה טבעת כסופה, עם פפיון עליו והחזיקה בידה תיק קלאץ' בצבע דומה לנעל.
שיערה היה אסוף בקוקס רפוי מאחורה, וכעבור שנייה החליטה לפזר את שיערה שהתארך מעט עם זמן שהותה בדירה.
קלייר לקחה נשימה עמוקה ויצאה מהחדר.
הבנים חיכו בחוסר סבלנות בכניסה לדירה והסתכלו על דארק וליונל בעצבים, "נו, איפה היא?"
דארק הסתכל ליונל והאחרון הסתובב לקרוא לקלייר שהשתתק. דארק הרים את מבטו וראה את קלייר בשמלה, נראית יפיפייה מתמיד.
היא חייכה במבוכה. היא ירדה במדרגות ושאלה, "מה אתה חושב, ליונל?"
ליונל חייך, לקח את זרועה של קלייר ואמר, "אני חושב שאת הולכת ליהנות הערב," והם צעדו החוצה. קלייר העיפה מבט בדארק שלא התיק ממנה את מבטו וכעבור שנייה יצא החוצה לעבר המכונית. קלייר נכנסה למכונית מרסדס שחורה. ליונל נכנס לתא הנהג ושאל, "מוכנה?"
"איפה דארק?" שאלה קלייר, מעט מופתעת.
"הוא בא, על אופנוע," הוא הרכיב משקפי שמש, למרות שהיה חשוך ואמר, "נסענו," והוא פרץ בנסיעה מהירה.
קלייר נכנסה לתוך המועדון, היא חייכה באושר. ליונל הוביל אותה לעבר הבר. היא התיישבה על כסא גבוהה והסתכלה סביבה. נשים וגברים עמדו סביב, חלקם דיברו, חלקם רקדו, וחלקם עמדו ליד הבר שותים משקאות שונים.
קלייר הסתכלה על ליונל שפצח בשיחה עם בלונדינית גבוהה. היא חייכה וביקשה מהברמן להביא לה מרטיני. מזווית עיניה ראתה את דארק מתקרב לעבר הבר ומתיישב כיסא לידה.
"בקבוק בירה, בבקשה," שמעה קלייר את דארק אומר.
הוא העיף בה מבט לשנייה ואז לקח את הבקבוק בירה שהברמן הביא לו, פתח אותו והתחיל ללגום ממנו.
"תרצי לרקוד, יפה?" שמעה קלייר מישהו אומר. היא הסתכלה על הבחור, הוא הה חתיך לא נורמאלי. שיער שחור, עיניים כחולות עמוקות, אף מעט שבור, אך זה הוסיף לו עוד חן. שפתיים אדומות ועבות. היה לו גוף שרירי ונאה.
ברגע ראשון קלייר רצתה לסרב כמו שתמיד הייתה עושה כשגבר היה מזמין אותה, אך לפתע היא קלטה שהיא לא צריכה לסרב, סאם/דארק היה בחיים, ולא איכפת לה ממנה.
היא חייכה חיוך רחב ואמרה, "בשמחה."
הבחור החתיך לקח את ידה והוביל אותה לעבר רחבת הריקודים. הדי ג'י הפעיל שיר קופצני במיוחד וקלייר התחילה לרקוד.
דארק הסתכל על קלייר שרקדה עם הבחור, לפתע התחשק לו לקחת אותה משם להרחיק אותה מהבחור הזה.
"תפסיק להסתכל על הבחור כאילו אתה רוצה לשחוט אותו, אתה זה שביקשת ממני להזמין את קלייר," שמע לפתע דארק את קולו של ליונל. הוא הסיר את מבטו מקלייר ומהבחור שרקדה איתו ופנה להביט בליונל שהסתכל עליו מעט מרוגז.
"כן, אבל… רק תסתכל על הבחור, הוא אפס! אני אומר לך הוא רק בשביל לזכות בדפיקה."
"למה כי אתה התגלות התמימות בהתגלמותה." אמר בציניות ואז הוסיף במהירות כשראה את דארק מסתכל עליו במבט רצחני. "תראה, אתה כבר אמרת לה ולכולם! שאתם לא ביחד ולא תהיו ביחד, אז מה איכפת לך אם היא נהנית אם איזה גבר?!"
"כי מגיע לה יותר!"
"מה, אותך?"
דארק גנח בעצבים, לקח את הבירה מהדלפק וסיים אותו בלגימה
קלייר הסתכלה על דניאל, החתיך המושלם שרקד איתה, לאחר השיר הוא לקח את ידה והוביל אותה לעבר האזורים המבודדים.
"מה אתה עושה?" שאלה קלייר מופתעת, כשנכנסו לחדרון קטן, מכוסה בבדים שכיסו אותם מהרוקדים האחרים.
"רציתי קצת זמן איכות, איתך," אמר בחיוך, הוא הפיל אותה על הספה והתקרב לנשק אותה. הוא התחיל בצווארה, ממשיך לסנטרה, לחייה ומגיע לשפתיה.
קלייר נגעלה והדפה אותו אחורנית. "בבקשה תפסיק."
הוא הסתכל עליה מופתע ושאל, "מה קרה, מותק?"
קלייר התרוממה מהספה ואמרה, "אני צריכה ללכת." והתחילה לצעוד החוצה שלפתע הוא אחז בזרועה ומשך אותה בחזרה אליו, "מותק, אל תהיי כזאת." אמר וניסה לנשק אותה.
היא ניסתה להדוף אחורנית, אך לפתע גילתה שהוא חזק ממנה ולא הצליחה להתרחק. הוא נישק אותה בגסות על שפתיה. קלייר הרגישה כאילו כל זיכרון בית הזונות חוזר אליה והתחילה לרעוד.
לפתע אגרוף נשלח לעבר פרצופו של דניאל והוא צנח על הרצפה, קלייר הסתכלה בהלם על דארק שהסתכל בזעם על דניאל.
"בן אדם, מה אתה, החבר שלה או משהו?" שאל דניאל, והתרומם מהרצפה משפשף את לסתו.
"לא, אבל אני השומר שלה, ואם לא תרצה עוד כמה חבטות בפרצוף כדי לך להתרחק ממנה," אמר דארק. הוא הסתכל על קלייר שעמדה המומה. "בואי נלך."
הם הסתובבו לצאת שלפתע קלייר שמעה את דניאל אומר, "קלייר לא הולכת לשום מקום, דארק."
דארק הסתובב והסתכל על דניאל שהחזיק ברובה, "הייתי צריך לנחש, איפה וולדימיר?"
"במקום בטוח, והוא רוצה לוודא שאני אביא את קלייר אליו, אחרת הוא מאד יתרגז," אמר דניאל, אך לא הוריד את הרובה.
"אתה יכול להגיד לוודלימיר שהוא יכול להמשיך להתרגז כי הוא לא מקבל את קלייר," אמר דארק. הוא אחז במותניה של קלייר ומשך אותה לעברו.
"אל תהיי בטוח בזה," אמר דניאל בחיוך. מספר בחורים נכנסו לחדר, מחזיקים ברובים.
דארק העיף מבט קצר בכל הבחורים שעמדו סביבו וסביב קלייר. הוא הדף את קלייר לאחת הספות הקרובות ומיהר להכות. קלייר מעולם לא ראתה חבטות מהירות ומדויקות כאלה, כעבור כמה דקות כל הבחורים היו על הרצפה.
דארק לקח את ידה של קלייר ואמר, "אנחנו חייבים ללכת." והם יצאו מהחדרון הקטן , צועדים לעבר ליונל וחבורת סוכנים שעמדו סביבו.
"מה קרה?" שאל ליונל בדאגה.
"וולדימיר." אמר דארק. "אני לא פשוט מבין איך הוא ידע איפה למצוא אותנו."
קלייר חייכה חיוך אשם ואמרה, "אם אני אגיד שכתבתי מהאייפון שלי לטוויטר שאני יוצאת לבלות עם כמה חברם זה יחשב לגלות?"
דארק הסתכל על קלייר בהלם ושאל בציניות, "נראה לך? לעזאזל, שחכתי לאבטח את הפלאפון שלך!!" הוא פנה לליונל ואמר, "אני לא יודע אם הבית עדיין בטוח, אני אקח אותה לדירה ואתם תנסו לגלות כל מה שאתם יודעים."
דארק הסתכל על קלייר ואמר, "את באה איתי."
קלייר לא הספיקה לשאול כי דארק כבר החזיק את ידה והוביל אותה לעבר היציאה.
הם צעדו לעבר אופנוע שחור כולו. דארק הוציא את המפתחות ופתח את מכסה המושב, מוציא שתי קסדות. הוא נתן אחד לקלייר ואחד לבש בעצמו ואמר, "מוכנה?" והתיישב על המושב.
קלייר הסתכלה מעט בחשש על המושב ואמרה, "אי אפשר לנסוע במכונית? אני לא ממש אוהבת אופנועים ובכלל, השמלה הזאת תקרע אם אני אנסה להתיישב בפיסוק רגליים."
דארק הסתכל על קלייר בהלם ושאל בציניות, "קלייר, את רוצה אולי שאני אשיג לימוזינה, ואולי גם שמפניה קרה?! קלייר, יש שם חבורה של רוצחים שמחפשים אחרייך, אין זמן, תעלי על האופנוע המזורגג ואם יקרע לך השמלה אני אקנה לך חדשה, אוקי?"
קלייר הנהנה בפחד ועלתה על האופנוע, כמו שחשדה קלייר השמלה התרוממה לה עד תחילת הירך וכמעט נקרעה. היא שמה את הקסדה על ראשה, אחזה במותניו של דארק ואמרה, "בוא נסע מפה." והם נסעו משם.
כעבור כמה שעות הם הגיעו לבקתה קטנה ודארק החנה את האופנוע סמוך לה. הוא ירד מאופנוע וקלייר ירדה אחריו, נזהרת על השמלה.
הם נכנסו לתוך הבקתה וקלייר הסתכלה סביבה, המקום לא היה גדול, אך פשוט ונוח.
"החדר שינה שם, אני הולך לי לשתות, תרצי משהו?" שאל דארק.
היא הנהנה בראשה לאות לא וצעדה לעבר חדר השינה. ברגע שסגרה את הדלת היא נשענה עליה ופלטה אנחה ארוכה.
היא הסתכלה על החדר וראתה מיטה זוגית באמצע החדר, שתי שידות בצדדים עם מנורות עליהם וארון בגדים קטן שעמד ליד הדלת.
קלייר חלצה את נעלי העקב שכבר הכאיבו לה ויצאה מהחדר לסלון. דארק ישב על הספה שותה כוס קפה חם. הוא הסתכל על קלייר ושאל, "התארגנת לישון?"
"לא, אני לא יודעת איפה המצעים."
"הם נמצאים בתוך הארון. הי, תוכלי להביא לי גם?" שאל.
"איפה אתה ישן?" שאלה, מופתעת.
"על הספה."
"למה? זאת מיטה זוגית, יש בה מספיק מקום," אמרה בחיוך.
הוא פתח את פיו למחות אבל היא אמרה, "זה בסדר, זה לא שיכול לקרות משהו נכון?"
והיא הסתובבה וצעדה לחדר.
אבל דארק ידע שבסופו של דבר יקרה משהו, הוא לא יכול לשמור על איפוק כלפי קלייר, הוא רצה אותה, היא הייתה האישה הכי מדהימה שהכיר. חזקה, אינטליגנטית, יפה. והלילה שראה אותה לבושה בשמלה היא העבירה בו זרמים של עונג ותשוקה שורפת.
כעבור כמה דקות הוא נכנס לחדר וראה את קלייר שוכבת על צד אחד של המיטה, עדיין לבושה בשמלה.
הוא נשכב על המיטה רחוק ככל האפשר אבל נרדם עם חיוך קטן על שפתיו.
קלייר התעוררה במיטה ריקה. היא נשכבה על המיטה והסתכלה סביבה. היא הייתה בבקתה ושום דבר ממה שקרה אתמול לא היה חלום. היא התרוממה מהמיטה וצעדה לעבר האמבטיה. בתוך אחד הארונות היה מגבת . היא התקלחה בזריזות ויצאה החוצה עטופה במגבת. היא רצה לחדר וסגרה את הדלת מהירות. היא פתחה את דלת הארון בחיפוש אחר בגד ללבוש, אך כל מה שמצאה היה חולצות מכופתרות ענקיות של דארק ומכנסי ג'ינס.
היא הוציאה חולצה מתוך הארון ולבשה אותה. היא הסתכלה על עצמה במראה שעמדה בצד. החולצה כיסתה אותה עד אמצע הירך, "בדיוק כמו השמלה," חשבה לעצמה.
קלייר יצאה מהחדר וצעדה לעבר המטבח וראתה את דארק מכין ארוחת בוקר. גבו אליה.
"בוקר טוב," אמרה בחיוך.
דארק הסתובב לענות אך פיו נשאר סגור, היא חייכה במבוכה ואמרה, "לא ממש התחשק לי ללבוש את השמלה, אז לקחתי לך חולצה. אני מקווה שלא איכפת לך."
הוא הנהן בראשו ואמר כעבור רגע, "יש ארוחת בוקר, תרצי ביצים?"
היא הנהנה בראשה והתקרבה לצידו ושאלה, "מה אני יכו-"
דארק הסתובב אליה ולפתע פניהם היו צמודים. הם עמדו כך בשתיקה, מסתכלים אחד על השני עד שקלייר אמרה, "זה לא בעיה, אני יכולה לעזור," והיא הלכה אחורה אך נתקעה בדלפק מאחוריה.
דארק התקרב אליה, מסתכל בה בתשוקה. לפתע דארק הרים אותה על הדלפק. פניו בגובה פניה. קלייר קלטה שאילו רגעים שחיכתה להם במשך שבועות.
קלייר שלשלה את רגליה משני צידי גופו. הוא הניח את ידיו על הדלפק, קרוב למותניה והחל להתקרב אליה כשראשו מוטה מעט הצידה. ריחו, ריח של סכנה ושל תשוקה לא מרוסנת המם את קלייר.
פיו היה סמוך לכתפיה, והוא עלה לצווארה. קלייר כרכה את זרועותיה סביב צווארו של דארק. הוא התקרב לעבר שפתיה, שפתיו מרפרפות קודם על סנטרה. קלייר לא יכלה לשלוט בעצמה והצמידה את שפתיה לשפתיו, מנשקת אותו בלהיטות, ברכושניות. לפני שהספיקה להגיב הוא הרים אותה ולקח אותה לעבר חדר השינה, עוד לא מפסיק לנשק אותה. ברגע שהגיעו לחדר, דארק הפיל את קלייר על המיטה וגהר מעליה. הוא הסתכל עליה במשך כמה שניות ופתח את פיו לומר משהו אבל קלייר נשיקה אותו שוב, מונעת ממנו לדבר.
הוא הסתכל על החולצה שהייתה מכופתרת עד הסוף, והתחיל לפתוח את הכפתורים באיטיות עד שהגיע לכפתור השלישי ולפתע קפא על מקומו והתרחק ממנה. קלייר התרוממה מעט. "מה קרה?"
כאשר דיבר דארק קולו היה שונה, קפוא, "מאיפה קיבלת את התליון הזה?"
קלייר הוציאה את תליון המפתח מצווארה ואמרה בחיוך, "אתה, לפני שבע שנים."
"אני יודע מה נתתי לך קלייר, את זה אני לא נתתי לך, אז תגידי לי מי נתן לך את זה."
קלייר התחילה להתרגז ואמרה, "תראה, אני יודעת שאתה נתת לי את זה, אני מעולם לא הסרתי את זה ממני, אפילו כשהתקלחתי. אולי זה רק תירוץ עלוב כדי לא לשכב איתי," היא התרוממה מהמיטה ויצאה מהחדר, צועדת לעבר הסלון כששמעה דפיקות חזקות על הדלת.
"מעניין מי זה יכול להיות?" מלמלה לעצמה. היא פתחה את הדלת בדיוק כששמעה את דארק אומר, "קלייר, אל תפתחי!"
לחדר נכנסו מספר סוכנים ואחזו בקלייר, שניסתה להשתחרר. דארק ניסה להלחם נגדם אך הם היו רבים מידי ולבסוף תפסו את דארק, מונעים מנו לזוז.
"מי יכול לבגוד בנו כך?" שמעה קלייר את דארק שואל בזעם. "אף אחד לא ידע על המקום הזה חוץ מבן אחד."
לתוך הבקתה נכנס ליונל ואמר, "וולדימיר מחכה."