סינדרלה?! פרק שישי

הגעתי לתחנת אוטובוס ועפתי מבט באנשים המחכים לאוטובוס והדבר היחיד זה ראיתי היה איתי והחיוך דבילי מרוח על הפרצוף שלו שואל "זה לא את העצבנית ממקודם?"
העברתי בו מבט רושף הוא עצבן אותי עוד יותר ממה שהייתי כבר "פשוט תהיה היה בשקט, אמרתי מנסה להירגע
"מה?"
תהיה בשקט אוף מעצבן אחד"
"מה?"
"תסתום ת'פה!!!" עכשיו צעקתי עליו
"אואו עכשיו את עצבנית עוד יותר אני רואה" אמר עדיין מחייך חיוך דבילי.. "מה קרה איפה חברה שלך? רבת איתה? אתן הבנות רבות משלימות רבות ומשלימות, אין כמנו הנים חברים טובים בלי כל השטות הזאת לריב ולהשלים"
" כן, אואו התאוריה שלך ממש מעניינת רק חבל שהיא לא נכונה אולי אני אנחנו רבות ומשלימות אבל אם אתן רבים אתן לעולם לא משלמים וגם אתן רבים על דברים דבילים כמו בחורות כאילו היא איזה רכוש שלכם"
"איזה שטיות אלה רק ערסים שמתנהגים ככה"
"אה באמת אם חברה שלך הייתה רוצה להיפרד ממך בשביל משהו אחר לא הייתה קורע אותו?"
"אמממממ אני לא חשבתי על" אמר מובס חייכתי מרוצה אבל החיוך נמחק אחרי שהוא שאל "אז מה רבת אם החברה שלך?"
"דבר ראשון זה לא עניינך ודבר שני אם אתה לא רוצה למות היום, אז כדיי שתסתום את הפה שלך"
"מה היא עשתה לך?" ממשיך להרגיז אותי בכוונה
"סתום ת'פה כבר"
"אם לא מה תעשי תהרגי אותי איך???" צחק
"אני…. אני…" תחשבי על משהו כבר "אני עדיין לא יודעת אבל אם לא תסתום את הפה אני כבר יחשוב על משהו" עכשיו הוא התפוצץ מצחוק
"מה אתה צוחק? כי אני ממש רצינית"
"אני.. מק.. מקווה .. שתחשבי מהר… " אמר תוך כדי צחוק "כי… האוטובס הגיע"
הסתכלתי על האוטובוס התקווה האחרונה שלייי ואמרתי "יששששש סופסופ להפטר ממך"
נעמדתי לעלות לאוטובוס הוא נעמד לעלות מאחוריי ודחף אותי "תפסיק משוגע…"
"מה?"
תפסיק לדחוף אותי" ופה הוא דחף אותי שוב ואני נדחפתי על איזו אישה שהסתכלה עליי במבט כועס
"דיי" עוד דחיפה האישה הסתובבה עליי כולה ואמרה "ילדה אל תדאגי את את תגעי לאוטובוס תפסיקי לדחוף" אמרה כועסת
"כן" אמר איתי "מה זה לדחוף"
סתובבתי עליו "תסתום את הפה" אמרתי
עליתי בשקט לאוטובוס והתיישבתי המקום שלידי היה פנוי אז שמתי את התיק שלי שם והוצאתי את הפלאפון של {רחוק מלהיות אייפון} קבלתי 6 הודעות כולם מליבי פתחתי את הראשונה "נופר אני מצטערת לא התכוונתי תתקשרי אליי" אין לה שיחות יוצאות כנראה חסמו לה את זה כי עברה את המחסה
פתחתי את הודעה הבאה "נווו… נופר חיימשלי סליחה אני יתקשר מהבית שאני יגיע, אמא שלי באה לאסוף אותי" יופי לך חשבתי אני נסחבת פה באוטובוסים
בין הודעה השנייה לשלישית משהו אמר "את יכולה להוריד את התיק?" בטח אמרתי מורידה את התיק בלי להסתכל מי זה.
"זה היה קל" אמר שוב האיש הפעם הסתכלתי לראות מה הוא רוצה "לא אתה שוב…" זה היה איתי
"ואני עוד חשבתי שנפתרתי ממך…."
"אני שמח שאת שמחה לראות אותי.." אמר מחייך חיוך מאולץ "מה לעשות אבל אין מקום אחר ואין לי כוח לעמוד חצי שעה"
"הויי מסכן שלי אתה תמות אם תעמוד חצי שעה" אמרתי בקול ציני שמזייף רחמנות
"היי את ממש מצחיקה את יודעת!!" אמר בקול ציני גם הוא
"כן כן אני יודעת אבל בכל זאת תודה על המחמאה.." אמרתי וחוצ'מזה ראיתי אותו כמה פעמים נהוג מה אין לו רשיון אולי הוא נהג בלי רשיון "אתה לא בכיתה יב'?"
"כן" אמר מבולבל לרגע "למה?"
אין לך רשיון נהיגה?"
נראה שהנושא הזה כאוב אולי איתי הדגול שטוב בכל אם זה במוזיקה הוא ראש מועצת התלמידים והוא גם טוב ספורט {קפטן בנבחרת הכדורסל} אולי איתי הזה לא מצליח להוציא רשיון נהיגה????
"יש לי רשיון נהיגה אבל אמא שלי לקחה את הרכב" אמר מתוסכל
"יופי בן אדם חכם אמא שלך פחות מטורף אחד על הכביש"
הוא עשה פרצוף לא מובן… "תסתמי את הפה שלך, את בכלל לא יודעת למה.. זה בכלל לא קשור לאיך שאני נוהג." רגע אחד אולי הוא נעלב?! אולי הצלחתי להעליב את איתיהדגול?!
אולי כן?1 אולי לא?! לעולם אני לא אדע כי עכשיו אני צריכה לרדת מאוטובוס..