איפה אנסטסיה? – פרק 9: שמועות

שמועות התחילו לרוץ ברוסיה על כך שהנסיכה האהובה אנסטסיה לא מתה, אם כי ראו אותה בארמון המלכות, יש כאלו שאמרו שראו את רוחה של אנסטסיה מטפסת על העץ האהוב שלה, מיכאיל היה מודאג מאוד מהשמועות האלו אבל בכל זאת לא אמר דבר, לאומת זאת אנסטסיה הייתה מבוהלת מאוד מהמקרה המזעזע שקרה להם, זכרונות התחילו לרוץ בראש שלה והיא סירבה קשות להקשיב להם כי הם הכאיבו לה, היא נהייתה חולה והיא שכבה ימים שלמים והביקור הקצר של שבוע הפך להיות ארוך ומיכאיל נאלץ לספר למר וגברת וובסטר שייקח לאנסטסיה זמן להחלים ועד שתחלים היא תישאר פה, מיכאיל ניסה לספר לאנסטסיה על השמועות ועל ההתרוצצויות שמתרחשות שם בחוץ אבל היא סירבה לשמוע וניסתה כמה שפחות לשמוע דברים.
״אנסטסיה בבקשה את חייבת להחלים״
אנסטסיה לא השיבה,היא נשארה דוממה על המיטה כמו גופה.
״זה ממש לא בוגר מצדך שתדעי לך… ואני זה שאמור להיות לא בוגר! זה התפקיד שלי!״
מיכאיל הצליח להצחיק אותה טיפה והיא גיחכה בחוסר רצון בלתי נשלט.
״הא אה! את כן ערה! עכשיו קומי ותתלבשי אנחנו נצא להסתובב קצת״
אנסטסיה משכה בכתפיה ״אני לא רוצה לצאת…״
״מי אמר שאני שואל אותך אם את רוצה?״ מיכאיל דחף אותה באופן חצוף מהמיטה ואנסטסיה נפלה על הראש שלה, למזלה השמיכה ריככה את הנפילה.
״אתה ילד חצוף!״ מיכאיל קד קידה בעונג ״תודה אומרים לי את זה הרבה״
מיכאיל הורא לאנסטסיה להתלבש וחיכה לה מחוץ לחדר בפתח הדלת למקרה ותנסה לברוח לו, לאחר מכן שניהם יצאו מהמסבאה שבהם התגוררו והסתובבו, לפתע אנסטסיה ראתה שהכפר נראה פחות אפל ממה שהוא היה בחושך ולמרות כל ההריסות והפגמים הקטנים הוא היה כפר מלא חיים,
הוא פחות הפחיד אותה עכשיו.
במהלך יום שלם אנסטסיה הסתובבה בכפר, הכירה אנשים חדשים, אכלה במסעדה מעולה, ואפילו עזרה לאחד מעוברי האורח לתקן את הכרכרה שלו, וכל מה שמיכאיל היה צריך לעשות הוא לדחוף אותה מהמיטה.
בסוף היום היא ומיכאיל חזרו למסבאה עם השקיעה ואנסטסיה הייתה פשוט במצב רוח מרומם,
״אז מתי תרצי לחזור לזוג וובסטר?"
אנסטסיה משכה בכתפיים ״לא יודעת כנראה שבקרוב״
מיכאיל הנהן ״טוב אני הולך להתארגן לישון לילה טוב״
״לילה טוב״ מיכאיל יצא מהחדר, אנסטסיה התכוונה ללכת לישון אבל היא לא הצליחה לישון, היא החליטה לצאת עוד פעם אחת החוצה לפני שהיא תלך לישון.
היא הסתובבה ברחובות האפלים והקרים ובכל זאת במקום לפחד היא נורא נהנתה להסתובב שם.
הרחובות היו ריקים יחסית ולא היו אנשים, אה לא, יש בפינה איזה הומלס אחד, לאנסטסיה הייתה הרגשה שהוא מסתכל עליה, רגע, הוא באמת מסתכל עליה, היא המשיכה ללכת ברחוב ופתאום ההומלס קם על הרגלים והתחיל ללכת אחריה, אנסטסיה ניסתה להתעלם אבל לבסוף היא הסתובבה אליו ״סלח לי אתה צריך משהו? אוכל לעזור לך?״
ההומלס הניד את ראשו ״אני חושב שאוכל לעזור לך״
אנסטסיה הופתעה ״לי?״
ההומלס הנהו ״יושב לך משהו על הלב נכון?״ אנסטסיה שתקה.
״אל תדאגי אני לא נושך״ הוא הושיט לה כרטיס ביכור קטן, אנסטסיה חששה בהתחלה לקחת אותו אבל בסוף היא לקחה אותו, היא הביטה בו, הכרטיס היה מעוצב יפה בצבע כחול ירוק עם קישוטים בודהיסטים קטנים והיה כתוב באותיות ברורת:׳לנקות את הנשמה׳ ותמונה של בודהה… ממתי להומלסים יש כרטיסי ביקור? אנסטסיה הרימה את ראשה וההומלס כבר לא היה שם.