סיפור בלשי. נכתב בקורס כתיבה יוצרת. ייתכן סרט, בשלבי הכנה.

הבלש גְמַלְיָהוּ ובנו צַבּוּצִילֵה בתעלומת התיק של גברת סוזה רוזה

19/11/2010 937 צפיות אין תגובות
סיפור בלשי. נכתב בקורס כתיבה יוצרת. ייתכן סרט, בשלבי הכנה.

הבלש גמליהו נכנס לביתו והודיע: "צבוצילה, יש תעלומה חדשה!"
"איזו תעלומה, אבא?"
"לגברת סוזה רוזה נגנב התיק! יאללה, נפתח בחקירה. צבוצילה, תביא את הקלסר"… אמר גמליהו, מתכונן להתחיל את החקירה.
"רגע רגע, אבא, למה התיק כל כך חשוב לגברת סוזה רוזה?" שאל צבוצילה, בניסיון להבין את התעלומה.
"התיק הזה מאד יקר. גברת סוזה רוזה קנתה אותו בארה"ב ב-100 $! כמו כן יש לה שם כל מיני מסמכים חשובים, וגם ארנק עם תעודת זהות, כרטיס אשראי וכמה אלפי שקלים!" אמר גמליהו.
"אה, עכשיו אני מבין", אמר צבוצילה.
"וכעת, תביא את הקלסר ונתחיל בחקירה".
צבוצילה הביא את הקלסר. גמליהו מתישב אל השולחן ומתחיל לתעד את החקירה.
"טוב, יש לי כבר קצה חוט. גברת סוזה רוזה אמרה שראתה מישהו חשוד מסתובב ליד הבית שלה בימים האחרונים, והיא אמרה שהוא מוכר לה מאיפה שהוא. נראה לי שאני יודע…"
"רגע, אבא, איך הוא נראה?" שאל צבוצילה.
"אממ… גברת סוזה רוזה אמרה שהיא חזרה לביתה הרבה זמן אחרי הגניבה, אז אין לה מושג איך הוא נראה".
"טוב, בוא נלך לבית של גברת סוזה-רוזה, למצוא ממצאים!"
גמליהו וצבוצילה ירדו לאוטו. גמליהו ניסה להתניע את הטרנטה שלהם, אך לא הצליח. המנוע השתעל כמה פעמים וכבה.
"אוי וי זמיר! צריך ללכת לאוטובוס".
"רגע, אבא, השיחים זזו!"
גמליהו רץ לשיחים, אך איחר את המועד. הוא ראה דמות נכנסת בריצה לאוטו, מתניעה ובורחת.
"גוועלד! צבוצילה, תחשוב מהר!"
"אבא, אולי פשוט נחכה. הגנב בטח יחזור לכאן שוב, ואז נהיה מוכנים ונתפוס אותו".
"רעיון מעולה, צבוצילה!" שמח גמליהו. "בינתיים נשאל את גברת סוזה רוזה אם היא מצאה חפצים של הגנב בבית שלה. איך לא חשבתי על זה!".
אך לפני שהם הולכים לגברת, צבוצילה מזכיר לגמליהו: "אבא, צריך להחביא את האוטו".
"נכון, צבוצילה!", אמר גמליהו. "בטח הגנב קילקל את האוטו בכוונה. נחביא אותו מאחורי הבית, והגנב יחשוב שהאוטו במוסך, בתיקון".
צבוצילה וגמליהו מחביאים את האוטו והולכים באוטובוס לביתה של גברת סוזה רוזה.
גמליהו דופק בדלת.
"כן, אני כבר פותחת!" צועקת הגברת. הדלת נפתחת, וגברת סוזה רוזה אומרת: "אתם מתקדמים בחקירה?"
"באנו לחפש ממצאים", השיב גמליהו. "אני מקווה שלא נגעת בכלום".
"כמובן, אני כבר מכירה אותך!" צחקה הגברת.
"כן, גברת סוזה רוזה, הגנבים אוהבים לבוא אלייך הביתה!" אומר הבלש המתוחכם גמליהו, "כמה פעמים במהלך החודש האחרון?"
"או, האמת האמת שהפסקתי לספור", אמרה סוזה רוזה"
זה בטח בגלל עוגיות הריבה שאת מכינה, אמר צבובצילה.
"חחח", צחקה גב' סוזה רוזה, "בוא, אני אכבד אותך בעוגיה טעימה. אבל קודם נלך לחדר העבודה שלי. מצלמת האבטחה הקליטה את כל הגניבה".
הם נכנסים לחדר העבודה וצופים בסירטון.
"ועכשיו בואו לאכול עוגיות במטבח, ותחשבו על כיוון חקירה", אומרת הגב'.
בעת שהם נכנסו למטבח הסתכל צבובצליה מסביבו במטרה למצוא רמזים לתעלומת הגנבות הסדרתית.
בעת שגב' סוזה רוזה נברה בארון למצוא את צנצנת העוגיות שלה, ראה צבוצילה קצה חוט. פשוטו כמשמעו. קצה חוט מנומר שדומה להפליא לתיק הגנוב של הגב' סוזה רוזה.
צבוצילה, כבלש מיומן, בהחלט לא אמר מילה לגב' סוזה רוזה. הוא רק אמר תודה מנומסת בעת שנגס בעוגית הריבה הטעימה.
"אבא", לחש צבוצילה לגמליהו, "ראיתי חוט מהתיק של גב' סוזה רוזה".
"איפה?" שאל הבלש.
"הנה, שם, מתחת למקרר", הצביע צבוצילה.
"גברת, אנחנו מחפשים ממצאים מתחת למקרר, טוב?"
"או… אמממ… אולי עדיף שלא… בעצם… יש שם עכברים"… גימגמה הגברת.
"רק לרגע", אמר גמליהו, ומיד השתטח על הריצפה ושל משם את התיק.
"תדם! הנה התיק! לא יפה לרמות אותנו. לא אדווח עליך למשטרה הפעם, אך תיזהרי לא להתעסק איתי בפעם הבאה".
הגברת הסמיקה והליטה פניה בידיה. צבוצילה וגמליהו יצאו מביתה וחזרו הביתה.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך