דמדומים הסיפור שלי :) פרק 7
"אני ואדוארד הולכים לרוץ ורצינו להזמין אותך להצטרף אלינו " אמרה אליס, אני מבינה למה הם מתרגשים מריצה גם אני התרגשתי תיקון עדיין מתרגשת מהריצות בתור ערפדה, המהירות, הרוח על הפנים…טוב זה לא יכול להזיק אבל עדיף שלא אראה להם באיזה מהירות אני באמת רצה כדי שיהיה לי יתרון אם אני יצטרך מתישהו "אממ…" ניסיתי לענות אבל אליס ענתה במקומי "אוו יופי את באה!" איך היא ידעה? חשבתי "איך ידעת?" שאלתי.
"אליס רואה את העתיד" ענה אדוארד במקום אליס ואני הסתכלתי עליו בסימן שאלה כמו מטומטמת
נווו ברצינות לראות את העתיד!!! איזה כוח מגניב, לי אין שום כוח מגניב כמו כזה. נאנחתי ואדוארד הסתכל עלי במבט שואל ואני שאלתי אותו "מה?" והוא רק עשה תנועת לא עם ראשו זה היה מביך.
חייכתי חיוך מהיר נכנסתי לקחתי מעיל, לא כאילו שאני צריכה אבל צ'רלי חושב שאני צריכה (הוא לא יודע מה אני) אז מי אני שאשנה את דרך מחשבתו, אמרתי לצרלי שאני הולכת לטיול רגלי קצר וחוזרת וחזרתי אל אליס ואדוארד שחיכו לי.
"טיול רגלי מה?" שאל אדוארד בציניות "דרך יפה להגדיר את זה" אמרה אליס "זה הדבר היחד שיכולתי להגיד לו?- היי אבא אל תדאג לי אני, בתך הערפדית, יוצאת לריצה עם שני חבריי הערפדים ועם המהירות שלנו יש סיכוי שנעבור גבולות של ארצות שונות כן ואחזור בערך עוד 10 דקות תהנה?" אמרתי במהירות חצי משועשעת חצי נרגזת.
הם הסתכלו אלי משועשעים ואליס אמרה נרגשת "אז את חברה שלנו?" אופס אולי לא ההייתי צריכה להגיד משהו בגנון כזה אבל אמרתי ואני לא יכולה להרוס את הפרצוף הנרגש של אליס אז עניתי בחחצי חיוך קטן "אממ… כן, למה לא".
"אז… נראלי שאני יגיע ראשונה צבים שכמותכם, ביי " אמרה אליס והתחילה לרץ לכיוון היער .
אני ואדוארד נאנחנו, "לאן הולכים?" שאלתי ואדוארד ענה משועשע "בינתיים…רחוק" ורץ אחרי אליס מנסה לעקוף אותה, "איי חכו לי!!!" אמרתי ורצתי אחריהם.
תגובות (10)
חמוד מאוד תמשיכי :)
חח אהבתי:)
הגירסה שלך ממש מענינת אותי!!!
תמשיכי:))))
מקסים משב רוח מרענן יש בסיפור הזה תמשיכי בבקשה ממני בקי♥♥♥
יאי סוף סוף תמשיכי
וואו פעם הבאה תכתבי פרק יותר ארוך!!! הסיפור מ-ז-ה מעניין!!
תודה , הפרק הבא יהיה יותר ארוך
הרגע קראתי את כל הסדרה – והתאהבתי… זה ממש יפה, תמשיכי…
אוו תודה ואני תמיד מעלה כל פרק ביום שבת בערב :)
מצפה בדריכות להמשך ♥
♥