חיפוש – פרק 1 – בו האוזן חושפת , מה שהלילה ניסה להסתיר .

הייתה זו שעת דמדומים .
החושך , כחלחל ומאיים, החל נוגס דרכו באיטיות אל תוך העולם .
הנערה קטנה רעדה מקור .
השמיים, קודרים ואפלים החלו מתכסים עננים מאובקים מעליה , חונקים אותה כמו בתוך כלוב .
היא נאבקה לנשום, תוך מבטים מהירים לצדדים .
העיניים הירוקות והגדולות שלה היו תרות אחר משהו . טורף . הם נעו בחוריהן במהירות מבהילה.
הרוח הקפואה החלה מבדרת את שערה הסבוך . היא העבירה בו יד קפואה .
כל כך הרבה זמן שלא שטפה אותו . כל כך הרבה זמן שלא שטפה כלום . חמישה חודשים .
חמישה חודשים נוראים היא הייתה במנוסה .
מהכוך הזעיר שבו קיפלה את גופה היא השקיפה על הרחוב שהחל להחשיך באיטיות .
היא לא פחדה מהחושך , להפך , ציפתה לו בכיליון עיניים .
הדברים שפחדה מהם היו אחרים . הדברים שפחדה מהם היו מסוכנים בהרבה .
במשך כל היום כולו הייתה איליה מקופלת כמו שמיכה עבשה בכוך הזה , רטוב ומעופש כמעט כמוה , שהיה המקום היחיד בו הרגישה בטוחה במשך היום .

עכשיו , כשהמאבק בין האור לשחור כמעט הוכרע , הנערה הזעירה נשמה בהקלה .
הלילה היה הזמן היחיד שבו הרשתה לעצמה להסתובב חופשית , לחמם את איברי הגוף הדואבים , לצאת המסתור שלה , מסתור שהחביא אותה מהעולם .

היא חיכתה עוד כמה דקות , ושהחשכה סוף סוף כיסתה את העולם , חמקה במהירות לרחוב .

במבט אחד מהיר ממרומי הבניין , דילן לא הבין שהוא צופה בדבר אותו חיפש זמן רב כל כך . במבט אחד מהיר ממרומי הבניין , דילן לא הבין שהוא נמצא במרחק של מטרים ספורים מאיליה .

הוא הצמיד את ידיו ביתר חוזקה אל עבר הכוס הלוהטת ,
והביט אל עבר מיכל הקפה שלו ,שהלך והתרוקן ,והחל לתהות לעצמו אם הוא לא מכלה את החימום היחיד שלו במהירות גדולה מידי .
בכל זאת . כל הלילה עוד היה לפניו .

הוא פלט אנחה מיואשת . זה זמן רב שהוא מגיע למקום הזה , לבניין הזה כל לילה , ולשם מה ? רק קצה חוט עלוב שקיבל מקבצן גווע מרעב שהיה אומר הכל תמורת פיסת לחם . אבל הוא היה חייב . הוא לא יכול לוותר עכשיו !
חודשים כה רבים שהוא מחפש אותה, ועכשיו , סוף, סוף הוא קרוב כל כך !
לוותר לא בא בחשבון .
הוא היה חייב להודות בינו לבין עצמו שהוא לא נמצא כאן רק בשביל הפרס. הוא בא גם בשבילה .
אם זה היה רק הכסף הוא היה כבר פורש מזמן , אבל משהו , עמוק בתוכו , שכנע אותו לא לוותר עד שימצא אותה , הנערה עם העיניים הירוקות .
הנערה שהתנוססה על כל עשרה מטרים בכל רחבי ניבריה .

הוא צמצם את עינייו בחדות , אך לרגע , היה נדמה לו שהוא רואה דמות במרחק .
הוא הניח את הכוס בעדינות על הרצפה והחל לרדת במדרגות החרום .

איליה הסתובבה בבהלה .
מישהו היה מאחוריה .