קר שם בחוץ פרק 1

פרק ראשון-יוני

אל תדאגו לי,אני עוד אשוב.
נוסע לזמן לא מוגבל אבל מתישהו אחזור.אני לא בורח מכלום,נוסע כדי להתנתק קצת, מהעברית מהחום מהצבא וממכם, כן גם ממכם,קצת שקט.
אל תדאגו לי וגם אל תנסו לחפש אותי,אני מבטיח לשמור על קשר. נוסע לטייל, להתחבר לטבע, לתרבויות אחרות, לאוכל אחר, לבחורות אחרות.
אולי זה יגרום לי להתגעגע לארץ, ואולי לא.
אל תדאגו לי, אני חייב לנסוע,לפני שאני מתחיל את החיים האמיתיים, לפני הלימודים לפני דירה, משפחה, עבודה וכל התבנית הזאת שבטוח שאני אחווה אותה כאחרון צעירי ישראל.

את המכתב הזה כתבתי כשבועיים אחרי שהשתחררתי מצה"ל, רווק בן 22, לא הייתי בקבע אלא התגייסתי מאוחר.
לפני הצבא ביקשתי שלא ידאגו לי, רציתי להתנתק קצת, לחפש את עצמי לבלות ולחוות, רגע לפני שהצבא כובל אותי במסגרת, גוזר אותי כפאזל שבא על אריזה של צ'יריוס ומדביק לא בדיוק כמו שאני רוצה אבל כמעט כמו שמתאים לו, אז דחיתי את הגיוס בשנה ונהנתי מהחיים, זה היה שווה כל רגע וכל פרוטה שהשקעתי בזה.

ועכשיו 3 שנים אחר כך אני בדיוק באותו מצב, עם מטרה אחת ברורה, להתנתק מהכל לפני שמתחילים את החיים האמיתיים.

לא רציתי דרום אמריקה או המזרח הרחוק או אוסטרליה, ניו זילנד או לעבוד בעגלות כאחרון הישראלים, רציתי משהו אחר,חדש,מאתגר והכי חשוב נטול ישראלים, אין לי משהו נגד ישראלים, אני ישראלי בכל רמ"ח איברי ומעבר לכך אבל לא רוצה,לא רוצה לשמוע עברית,קצת שקט.
ובעודי שרוע מול הטלויזיה מזפזפ בין הערוצים ובין המחשבות, על המרקע מרצד עכשיו נשיונל ג'אוגרפיק , הבנתי לאן אני נוסע.
התיאורים של הכתב על רקע התמונה הכל כך איכותית בFULL HD לא שינו כלום. ברגע שהוא אמר את שם המקום רק בהיתי במסך והקצתי מחשבות שנדדו כלהקת חסידות בערב אביבי, הרחק מכאן עם קונקשן אפילו.

נזכרתי בסיפורים וחלומות שהיו לי בילדות על מקומות כאלו והחלטתי שלשם אני טס.
חוץ מזה שהסבא והסבתא שלי בדיוק חזרו מטיול מאורגן שם עם תמונות שאמנם צולמו במצלמת פילם ובטח לפתח אותן עלה בערך כמו כרטיס טיסה אבל היו מרשימות דיה כדי לעורר את סקרנותי.
כעבור רגעים אחדים התעשטתי מהתלהבות היתר שתקפה אותי, והתחלתי לבדוק את הנושא לעומק העניין.
סריקה קצרה של האינטרנט העלתה את הממצאים הנ"ל: האורורה בוראליס או הזוהר הצפוני למתקשים במונחים אסטרופיזיים החזק ביותר בשנים האחרונות , קורה בעוד מעט מאוד זמן.
חוץ מהזוהר הצפוני יש המון מה לראות והמון מה לעשות.
הטיול הולך להיות יקר וקר.

הישראלים אוהבים לטייל במדינות עולם שלישי. אומרים שזה כדי לחוות את התרבויות שעוד מעט יעלמו כלא היו את הריחות האנשים השפות. לדעתי זה הכל בולשיט אחד גדול. אנחנו טסים לתאילנד כי זה זול, דרום אמריקה זולה מאוד, פשוט משתלם לטייל שם ובו זמנית גם לחוות את נפלאות המקום, מזג האויר הנוח, הנופים המרהיבים, הסמים הנגישים והאוכל הטוב.
תכלס,אנחנו צודקים, בשביל מה לנו להשקיע הרבה יותר כסף,שאין לנו ברוב המקרים,במדינות עשירות ומפותחות, כשיש מדינות שמזמינות אותנו להינות אצלן בחצי מחיר אם לא פחות מזה. מה אנחנו פראיירים?
אנחנו תמיד רוצים להרגיש מרווחים.להתלהב מזה שחודש בתאילנד זול יותר משבוע בצרפת,ובמילא כל הצרפתיות מגיעות לתאילנד ובצרפת כולם אנטישמים.

אבל לא איכפת לי. אני בשלי, המטרה מקדשת את האמצעים או במקרה הזה, את חוסר האמצעים, את הקיצונים.
אני אחיה כמו חורני, או שאני אעבוד, או שאקח הלוואה או גם וגם. חוץ מזה, כל הנורדים האלה במדינות הרווחה שלהם, נראה אם יתנו לי להינמק למוות, ומקסימום, תמיד אפשר לחזור.

זה קצת אירוני להתחיל את החיים דווקא שנגמר לך הכסף, אבל איך פמפמנו בשלוש שנים האחרונות "זה מה יש ועם זה ננצח", בכל מקרה, כולם עושים את זה ואני לא רואה את כל מי שחזר עכשיו מטיול בחו"ל ישן ברחוב גלמוד חסר כל. חוץ מזה, בטוח שאני אחשוב על פטנט גאוני שיעשה אותי מליונר תוך דקה וחצי, אז אין לי מה לדאוג.