חייה של לונה -פרק 1- כריס וזהו…
"קֵלִי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!"
"לוּנה?!?!?!?!?!?! מה את עושה פה?!"
"מה אני..? מה את עושה פה??"
"אני גרה פה.. איך ידעת שאני גרה פה?"
"….אוי שיט!!!"
"רגע לאן את הולכת?? לוּנה?? מה את עושה פה?! ובכלל, מה את עושה בחדר של אחי?!?!?!?!"
-דלת גדולה נטרקת-
כך התחיל הסיפור המוזר והמצחיק הזה. שמי לונה הידועה גם בשם "לוּנָטִיק" (משוגעת באנגלית=lunatic), שקלי ברוב טובה קוראת לי, ואני תלמידה חדשה ב"פנימיית קוואבנגה" שבאורנוס.
אז לראשונה כשהגעתי לכאן, לפני שישה חודשים, היה לי די קל להתחבר לקלי בלבד! לכל שאר הפרחות והסנובים לא התקרבתי… פה ושם יש יוצאי דופן אבל בכל זאת, פנימייה של עשירים פלצנים!!! אני פה רק בגלל החינוך הטוב… וזה גם רק בזכות המלגה שקיבלתי…
בכל מקרה, אחרי שבועיים של חברות נפלאה עם קלי היא עברה לארבעה חודשים לאוניברסיטת מארס כדי להיות העוזרת של מריה רִינְקִינְפְלוֹץ, המדענית הכי "היפּ" כרגע, וגם בשביל לנצל את המוח הגאוני שלה.
אחרי שבוע של התבודדות ברחבי הקמפוס הענקי הזה, פגשתי את כּריסְטיאָן סֵבָּסְטיאָן בֵּל, הידוע גם כ"כּריס וזהו…".
"קלי אני לא רוצה שתלכי!!!! …" קלי חייכה אליי את החיוך המנחם שלה ואמרה: "אל תדאגי לונה, אני אחזור בעוד זמן קצר… זה יחלוף תוך שנייה."
"כן בטח!!!! ארבעה חודשים זה לא שנייה, וזה גם לא זמן פאקינג קצר!!! את לא מבינה שאין פה אף אחד בשבילי חוץ ממך? אני אהיה פה בודדה, גלמודה כמו המנקה רוזה!!!! אני לא רוצה להיות כמו רוזה…." יבבתי, התעצבנתי וכבר העצבים של קלי התחילו להופיע במיוחד על הפרצוף העקום שעשתה!
"לונה די נו!! גם לי זה לא קל! אבל אני חייבת ללכת… זה העתיד שלי…"
"עלק עתיד קלי, את בכלל רוצה להיות סופרת!!! אז מה לך ולמדע?"
"אני יודעת?? קצת בידור ודברים בחינם לא יזיקו לאף אחד!"
שתינו צחקנו, כי למען האמת היה הרבה יותר נוח להתנהג כמו שתי ילדות קטנות מאשר להיפרד במהירות כמו ששתינו יודעות שאנחנו יכולות…
"היום הראשון של הלבד התחיל ו"שלישיית המוּסְקֵפְלוֹצִים" שכוללת את דורה (דלילה), בוץ (בריטני, שתמיד עסוקה במגפיים האדומות שלה) וחטפני השועל (טוֹם פוֹקס שתמיד גונב מהבנות ליפּגלוֹס) הציקו לי כל היום בדיבורים שלהם עליי ועל קלי…
"נו, אז איפה בת הזוג הלסבית שלך לוֹלה?"
"קוראים לי לונה!!! וטום, אין לך איזה ליפגלוס חדש ונוצץ להתרברב עליו?" נפרש לי חיוך עוקצני במיוחד על הפרצוף. הוא חשף שיניים אך ניסה לעצור את עצמו מלהתנפל עליי.
"אויש טום די כבר, הליצנית הזאת לא שווה את המאמץ… לא חבל על התסרוקת החדשה? ובמיוחד על הגוונים?" פנתה אליו באדישות דלילה וחייכה חיוך מרושע.
"תעזבי אותי דלילה! טוב שעשיתי מניקור אתמול, הציפורניים שלי מוכנות לשליפה!" אמר לה והסתובב אליי בשביל לשלוף עוד עלבונות.
ההערה של דלילה הצחיקה אותי והתגובה של טום עוד יותר! ניסיתי לא להתפקע מצחוק מול הפרצוף שלו ובזווית העין הבחנתי בחיוך שמבוזק אליי מאחוריהם, שם נשען על הקיר נער בן גילי, חתיך הורס, שרוב הזמן נראה משועמם מהחברה והרגע הצלחתי לשעשע אותו…
טום שמע את הספק צחוק ספק גיחוך שלי, ואני נשבעת שלהבות הציתו את עיניו. הוא הביט בי במבטו הרצחני, כאילו בא לומר "איך את מעיזה?!"
נבהלתי ממבטו, עצמתי עיניים והתפללתי שמשהו אחר יקרה, משהו שיסית את תשומת ליבו ובמיוחד את מבטו ממני! בדיוק אז זרועות גדולות כרכו סביבי. פתחתי את עייני, מופתעת, לרגע חשבתי שאני וטום שולם והוא מחבק אותי?!?!?! לא הגיוני!! ואז ראיתי אותו, את הנער המסתורי מחבק אותי מאחור ובמבט מתוק מתוק ועדין שואל את טום: "מה קרה? למה אתה נועץ מבטים בנסיכה שלי? אני לא מרשה לאף אחד להסתכל עלייה בכזה רוגז…" אמר בנימה אדישה וקצת מאיימת. טום פתח את עיניו בתהייה והסמיק, אחר כך פניו נעשו מזלזלות ואמר: "חה! כן בטח! זאת חברה שלך?! חה! הצחקת אותי!"
הנער התיישר מחיבוקו, עמד לצידי וכרך את זרועו על מותניי ואמר:"מה הבעיה בזאת?," הוא הרפה את אחיזתו ממני והתקרב לטום במבט מאיים. "אני אקצר במילים כיוון שאני לא רוצה לעשות לך סצנה מול הפמליה שלך," "האמת שזו הפמליה שלי.." אמרה דלילה, וכשמבטו של הנער קפצה אליה היא שתקה. "כדאי מאוד שזו תהייה הפעם האחרונה שאתה פונה אליה, מובן?" אמר הנער באיטיות. הזזתי את ראשי בכדי לראות את מבטו של טום שנראה לבן כמו סיד!!! בחיים לא ראיתי מישהו כל כך חיוור! טום הצליח ללחוש אליו בפחד:"אוקי.." והמוסקפלוצים הלכו כמה צעדים אחורה ופנו ללכת במהירות מוזרה שאין כמותה. הנער הסתובב אליי עם חיוך גדול על הפנים ורק אז ידעתי שזה בטוח… " חה! חה! חה!.." נשפכתי מצחוק והא צחק ממני. לא יכולתי להחזיק את עצמי זה היה קורע!!! אחרי כמה עשרות שניות התיישרתי ואמרתי בחיוך טרי מהתנור:"תודה לך! אין לך מושג איך הצלת אותי, למרות שנראה לי שקצת הגזמת לפי התגובה שלהם.. אבל בכל זאת תודה!" אמרתי בפנים קורנות ומסמיקות למראה היופי האלוהי הזה שעמד מולי!
"מתי שרק תרצי… פשוט נמאס היה לי לראות איך הם מתעללים כל פעם בקורבן חדש, אורבים לחלשים מבנינו ותוקפים במלא הכוח… אבל את קצת שונה, רוב התלמידים בורחים מהם אבל את נשארת במקום.."
"טוב מישהו חייב לעמוד נגדם! גם כן המוסקפלוצים האלה!", הוא צחק ושאל:"מה שמך?" "לונה…" גמגמתי… היופי שלו פשוט ערבב לי את כל המחשבות בראש ולא סתם יופי, הוא גם הרואי, הוא הציל אותי מהיצורים האלה!
"לונה, כמו הירח." הוא אמר.
"ולך? איך קוראים לך?" שאלתי.
"אני קורא לעצמי כּריס!"
"רק כריס?"
"כן!, כריס וזהו.."
אז היום האחרון בשבוע הראשון של הלבד לא היה כזה נורא… אני וכריס דיברנו בהפסקות על הרבה נושאים וזה היה נחמד… רק חבל שהיום הוא היום הלימודים הכי קצר בשבוע…
-המשך יבוא!…
תגובות (37)
וואו! נשמע טוב, ממש טוב!!!! יאללה פרק הבא!!!
מקסים פשוט נפלא ממתינה בציפייה לפרק הבא תודה ויום נפלא ממני בקי ♥
תודה רבה על התגובות :) אני אכתוב את הפרק הבא ממש בקרוב!!! אני שמחה שאהבתן, ודרך אגב אפשר לקבל הצעות לכותרת? זה פשוט סיפור ראשון שלי פה אז…
שושההההה!! מדהיםםם ידעתי שיש לך את זה :)
מתה עלייך, תמשיכי ואל תיהיי עצלנית!! חח D;
ואווווווווווווווווווווווווווווו!!!!
מדהימדהימדהימדהים!!!
תמשיכי מהר מהר מהרררררררררר!!!\
:)
וווואאווו איזה התחלה מדהימהההההההה את חייבת להמשיךךךךך ליייק
פרק חזק!!
חחח אהבתי את הכתיבה שלך!!
ואני לא יודעת אם יש לך כבר כותרת לסיפור…
אבל אמממ אולי…
ירח מלא? ……… לפי השם של לונה..
טוב לא חשוב עזבי חחח אין לי… בטח שלך יהיה יותר טוב..
תודה רבה!!!
שבה ואומרת שהסיפור מקסים ומבקשת המשך דחוף ביותררררררררררררררר תודה ממנ בקי ♥
אהבתי תמשיכי
השעה עכשיו 16:50 בדיוק סיימתי להעלות את הפרק השני אבל יקח זמן עד שהמערכת תאשר…
אעזה כייף יש למה לצפות קרוב לודאי בערב המערכת תאשר את ההמשך של הסיפור שלך בהצלחה ותמשיכי לכתוב עוד ועוד ועוד ועוד תודה ובהצלחה ממני בקי ♥♥
יששש!!! אני לא מאמינה שהעלת פרק שני כ"כ מהר!
וכנראה שבגלל שהעלת אותו מהר הוא יעלה עוד היום:)
(כולי תפילה שזה אכן יעלה היום….חחח)
:)
תודה אני ממש שמחה שאתן אוהבות את הסיפור שלי, וזה עוד רק הראשון!!! חחח אני חששתי שהוא יהיה מוזר ו/או משעמם או לא מעניין מספיק אבל לפי התגובות שלכן!!! זה דווקא ממש כיף!
נשמע מאוד מענין!
אהבתי את הכתיבה שלך…
תמשיכי כמה שיותר מהר,
אוהבת-אפריל :)
ו..את יכולה לקרוא לסיפור:'כריס וזהו'.
אבל אני לא יודעת מה המשך הסיפור,כך שאני לא יודעת אם זה יתאים…
בכול אופן,אני בטוחה שמה שתעשי בסוף יהיה יפהההההההה
גם אני אוהבת את הכתיבה שלך אפריל במיוחד ב"שטויות של נערה מתבגרת" את חייבת להמשיך!!!
תודה מאמי,אני יעלה עכשיו את הפרק הבא, מקווה שזה עוד יספיק לעלות היום!!
את כותבת מקסים ואם רק עתה הצטרפת לאתר אז אני מקבלת את פנייך בברכת ברוכה הבאה ובהצלחה תמשיכי לכתוב תודה ובהצלחה ממני בקי ♥♥♥
וואוו!
את חייבת להמשיך!
את חדשה?
כן תראי לו כריס וזהו..!
אני ממש רוצה שתמשיכי!
את רושמת מדהים!
נ.ב ברוכה הבאה ;)
ברוכה הבאה לאתר! אני שמחה שיש עוד כותבת מוכשרת! D:
תמשיכי את זה מהר!!!! הסיפור הזה נשמע ממש מעניין!
חכו חכו להמשך!!! כבר כתבתי עד פרק 4 זה מחכה לאישור… כמובן אני אשאיר אתכם במתח.. אבל את שם הסיפור אני עדיין לא שיניתי אז נראה מה יהיה בעתיד… לחייה של לונה אי אפשר בדיוק לתת כותרת….
סיפוור מדהים!!!!!!!!!! מחכה להמשך, אווף שיאשרו כבר…..
ברוכה הבאה לאתר!!!!(גם אני דיי חדשה האמת אבל לא משנה…)
את יכולה לקרוא לסיפור 'חייה של לונה'
(לפי התגובה האחרונה..)
רעיון טוב…
ברוכה הבאה לאתר הסיפור שלך מקסים נפלא כייף לקרוא אותו תמשיכי בבקשה תודה והערב מצויין ממני באהבה ♥ בקי ♥
תודה! :)
מוזר אני מנסה להיכנס לפרקים האחרים והם נכנסים לי לפרק הזה…
באסה….
טליייי גם אני מה הולך פה????????????????????
אני רוצה להמשיך לקראאאא
איזה עצבים
!!!!!!
אני מנסה להכנס לפרקים החדשים ופותח לי כל הזמן את הפרק הזה!!
:( :( :(
אוי ואבוי לי!!!! לאן נעלמו הפרקים האהובים שלי?!?!?!?!
קוראים יקרים אני אנסה להעלות אותם שוב בשם אחר ז"א אני אקרא לסיפור מעכשיו "חייה של לונה" אוקי? לפחות בערכיה אני יכולה לראות אותם…
רגע,פעם שמעתי משהו שאמר שאם הכותרת יותר מידי ארוכה אז זה לא פותח….
תנסי שניה לקצר את הכותרת ב 'עריכת הסיפור'…
אני לא יודעת למה אבל כתוב לי שם שתוכן מיני או פוגעני לא יתקבל… אני לא כתבתי שום דבר כזה…
גם חייה של לונה זה בא ישר לדף הזה משהו נדפקק שםםם אוףףףףף אני רוצה לקראאאאאאאאאאאאאאאא
טוב בננות אמא שלי תעזור לי לסדר את זה אבל תצטרכו לחכות עד מחר…
לאאאאאאא זה לא קשוררר בכללל לכולם זה כתובב ממש לא אבל משהו קרה אין לי מושג מה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אווףףףףףףףףףףףףףףףףףףף!!!!!
אני רוצה לקרוא המשךךךךךך :( :( :(