המירוץ לפדגוגיה – פרק 10 – סיום התחנה השנייה.
בפרקים הקודמים של המירוץ לפדגוגיה: גלנדה הגיעה ראשונה לתחנת הסיום, וזיווית וניקול אחריה. אנה ואלינור, שהתאחדו כדי לפתור את חידת המצפן, כעת נלחמות יחד עם מור על המקום הרביעי, שפרה בדרך לדוכן המשקאות של מר וויגלפליקס. שלי עדיין תקועה בנהר התנינים בגלל הסמל של הרכב שלה, ונעימה שעדיין לא מצאה את המצפן שהיא צריכה למצוא.
אנה הגישה את המשקה שהיא הכינה למר וויגלפליקס.
"היום ונורא" הוא אמר.
"איום ונורא" אמרה אנה.
מר וויגלפליקס שפך עליה את המשקה והחומצות הביסיסיקוזנטיביות שהיו בכוס גרמו לפנים של אנה להתחיל להינמס.
מור הגישה גם היא את המשקה.
"נוראי!" הוא אמר.
שפרה הגיעה והתחילה להכין את המשקה.
נעימה עלתה עם המצפן לגדה, וההפקה הצליחה למצוא לשלי את הסמל שהיא חיפשה והיא עלתה למכונית שלה ונסעה חזרה לדוכן המשקאות של מר וויגלפליקס.
אלינור הגישה את המשקה שלה, אבל מר וויגלפליקס דחה אותו. גם מור הגישה, והיא נכשלה. אנה הגישה. מר וויגלפליקס הביט בה במבט דרמטי ואז סימן לה כן עם הראש והושיט לה את הרמז הבא.
היא לקחה את המשקה שנותר בכוס ושפכה על הסמל של המכונית של שלי בטעות בדיוק כששלי הגיעה לחנייה.
שלי יצאה מהרכב והתחילה לצרוח באימה.
נעימה בינתיים פתרה את החידה ורצה לרכב שלה.
"אנה" אמר המנחה "את הצוות שהגיע במקום הרביעי."
שפרה בינתיים הגישה את הניסיון הראשון שלה למר וויגלפליקס.
"לגועל נפש הזה את קוראת מיץ אשכוליות?!?!?!" שאג עליה מר וויגלפליקס.
"כן" אמרה שפרה.
"אז ברכותיי!" קרא מר וויגלפליקס, והגיש לה את המעטפה עם הידע על התחנה.
אלינור הגישה לו גם משקה, והפעם מר וויגלפליקס אישר אותו.
להפקה כבר לא היה כוח לשלי, אז אפילו לא טרחו לחפש לה סמל חדש לרכב.
בינתיים, נעימה הגיעה לחנייה.
"אלינור" אמר המנחה. מיד אחר כך הגיעה גם שפרה.
"אלינור" חזר עליו המנחה "את הצוות שהגיע במקום החמישי. וזה אומר ש… שפרה…"
"כן…?" שאלה שפרה "אל תמתח אותי יותר מידי!"
"את הצוות…" אמר המנחה. מוזיקה דרמטית התנגנה ברקע "שהגיע במקום השישי!"
"כן!" צרחה שפרה. שתיהן התחבקו ורצו למאחורי הקלעים.
מור הגישה את המשקה שלה ונכשלה.
נעימה הגישה והצליחה.
שלי נרגעה והתחילה להכין את המשקה.
מור הצליחה והיא רצה לרכב שלה.
…
…
…
…
"מור" הכריז המנחה "את הצוות שהגיע במקום השביעי!"
מור הלכה למאחורי הקלעים כשהיא בוכה דמעות של נערות מתבגרות, אפילו שהיא לא הייתה נערה מתבגרת. היא הייתה ברווז.
"נעימה" אמר המנחה "את הצוות שהגיע במקום השמיני. פעם שנייה ברציפות שאת אחת לפני האחרונה. איך ההרגשה?"
"מוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו!!!" קראה נעימה, וניקול באה לחלוב אותה.
המנחה נסע לשלי, שהייתה תקועה בחנייה.
"שלי" אמר המנחה "את הצוות האחרון שהגיע."
"לא!!" צרחה שלי "קודם הסמל, ועכשיו הדחה?! בבקשה קטע מירוץ ללא הדחה!"
"שלי. את נפרדת מאיתנו" אמר המנחה.
"לא!!!!" היא צרחה.
"תסתלקי!" הוא צעק וחבט בה עם מעמד למיקרופון.
עד כאן לפרק זה.
בפרק הבא: קטע המירוץ השלישי יתחיל עם 8 מתמודדות. מי תהיה המנהלת הפדגוגית של המדינה?
תגובות (3)
א
אה
אהב
אהבת
אהבתי! זה פשוט מדהים!
סיומה של התחנה השנייה מא אומר לך כדי שתבין למה התכוון המשורר????? נלא מהמם אין כמוך שבת ברוכה ממני באהבה בקי ♥♥♥
ווהוו! שלי~~D:
אני אוהבת את הסיפור הזה!
בהצלחה בהמשך!